בית המשפט השלום בטבריה הרשיע בחמישי האחרון את הייב בעבירות של גביית דמי חסות, סחיטה באיומים, ושיבוש מהלכי משפט. כתב האישום הוא הראשון שמתבסס על חוק הפרוטקשן של חה"כ יצחק קרויזר ואלמוג כהן: "בהובלת השר בן גביר אנחנו מחוללים מהפכה במשילות, שמתבטאת במעשים ופחות בדיבורים".
בית המשפט השלום בטבריה הרשיע בחמישי האחרון את ראמי איסמעיל הייב בעבירות של גביית דמי חסות, סחיטה באיומים, ושיבוש מהלכי משפט. כתב האישום בעניינו הוא הראשון שמתבסס על החוק שחוקק יו"ר סיעת עוצמה יהודית חה"כ יצחק קרויזר ועבר בסוף מושב הקיץ בשנה שעברה, ומרחיב את ההגדרה המשפטית של עבירת הפרוטקשן וקובע ענישה מחמירה. גזר הדין במשפטו צפוי להינתן כבר בחודשיים הקרובים ודיון לטיעונים לעונש נקבע לאמצע חודש ספטמבר. משפטו של הייב מהווה את יריית הפתיחה במאבק בגובי דמי חסות, לצד עשרות הליכים משפטיים נגד עבריינים נוספים שמתנהלים בימים אלה.
על פי גזר הדין ב-10 באוגוסט 2023, הגיע הייב לאתר בנייה בקריית שמונה וניסה להיכנס ללא תיאום מראש. כשהתעמת עם מנהל העבודה במקום, הייב התבטא באופן מאיים וציין כי אם לא יישמר האתר, הוא עלול להישרף בלילה. בעקבות האיומים אחד השומרים במתחם התקשר למשטרה שהגיעה למקום ועצרה את הייב.
במהלך המשפט העלה צוות ההגנה טענה על פגעה בזכות הנאשם להליך הוגן, משום שלשיטתם העובדה שהמדינה מיהרה להגיש את כתב האישום נעשתה מתוך "רצון ליצור תקדים משפטי או פופולאריות" וכי בחירת סעיף האישום זמן קצר ביותר לאחר חקיקתו נובע "מהשאיפה להיות המחוז הראשון ש'משיג' הרשעה בעבירה החדשה".
הרכב בית המשפט השלום בראשות סגנית הנשיא השופטת דוניא נסארה הרשיע את הייב בעבירות שיוחסו לו. בהכרעת הדין הדגישה השופטת באריכות את נחיצותו של חוק הפרוטקשן החדש אשר פותר בעיה ארוכה שנים בקושי של מערכת אכיפה החוק להתמודד עם תופעת סחיטה ודרישת דמי חסות. "על רקע הקושי להוכיח את הקשר הסיבתי בין האימה שמטיל העבריין לבין הדרישה והקבלה של דמי חסות התעורר הצורך ביצירת חקיקה המאפשרת התמודדות ספציפית ומיוחדת עם תופעת "דמי החסות" שהוביל בסופו של יום לתיקון חקיקה", ציינה השופטת.
"דפוס הפעולה הזה שבו בעלי עסקים, קבלנים וחקלאים יודעים שאם הם לא ישלמו דמי פרוטקשן הם ייפגעו קשות, שיקף מציאות עגומה שנמשכה כמעט חמישים שנה עד לחקיקת החוק", ציין ח"כ קרויזר. "מדובר בהכרעת דין מאוד משמעותית במאבק כנגד תופעת הפשיעה המאורגנת".
חוק הפרוטקשן קובע רבע מעונש המקסימום (שש, שבע או תשע שנים) למי שמנצל מצוקה של אדם החושש מפגיעה בגופו או ברכושו ודורש או מקבל דבר שאינו מגיע לו כדין. החוק מעניק סמכויות רחבות לרשויות האכיפה להתמודד עם תופעת גביית דמי החסות מצד עבריינים שמציעים שירותי שמירה פיקטיביים על מנת לסחוט דמי חסות חודשיים, וכן כולל קביעת חזקות ראייתיות שמקלות על בתי המשפט להרשיע את העבריינים בעבירה זו. בנוסף, אחד מסעיפי החוק החשובים ביותר אינו מצריך עוד הגשת תלונה במשטרה מצד הנסחטים, דרישה שמנעה עד היום מאלפי בתי עסק ומפעלים להתלונן כנגד אותם עבריינים. בנוסף, החוק מאפשר את חילוט רכושו של העבריין בשווי העבירה, גם ללא הרשעה פלילית אלא ברף הוכחה נמוך בהליך אזרחי. גולת הכותרת בחוק הינה פטור מנטל ההוכחה של הנסחט ומאפשר פתיחת חקירה על-פי תחושת מצוקה של הקורבן כדי לבסס את היסוד הנפשי.
ח"כ יצחק קרוייזר, יוזם החוק, ברך על הכרעת הדין ואמר: "החקיקה שביצענו מוכיחה את עצמה ומהווה פריצת דרך בכל הקשור למאבק העיקש והמתמשך בארגוני הפשיעה. בזכות חוק הפרוטקשן יש כיום הן לרשויות האכיפה והן למערכת המשפט כלים אפקטיביים למצות במהירות וביעילות את מלוא חומרת הדין כנגד כל מי שמטיל אימה על אזרחים ישרים שומרי חוק. לאחר הליך חקיקה מאומץ שכלל למידה של חומר וסיורי שטח רבים אני גאה שהצלחנו להביא לחוק חשוב שמרתיע עבריינים ומגן על בעלי העסקים. החוק הזה הוא צלע אחת במשולש חוקי המשילות שהתחייבתי לקדם בחקיקה עוד מראשית הקדנציה שלי כחבר כנסת, לצד חוק איסוף כלי נשק וחוק מניעת גניבת תחמושת מבסיסי צה"ל שנכנסו גם הם לאחרונה לספר החוקים של מדינת ישראל. בהובלת השר בן גביר וצוות משרדו אנחנו מחוללים מהפכה במשילות, שמתבטאת במעשים ופחות בדיבורים".
ח"כ קרויזר הוסיף כי הצלחת החוק תלויה במודעות של ציבור בעלי העסקים והאזרחים שיכולים להתלונן ביתר קלות, אך גם במימוש הכלים המחמירים שניתנו לשופטים שנועדו להביא סוף לתופעה. "הדרך הטובה ביותר לחסל את מגפת הפרוטקשן היא לפגוע לעבריינים בכיס. החוק מאפשר לבית המשפט להורות על לקיחת רכבי הפאר, הכסף, הרכוש, המצלמות ועוד במטרה לפגוע בתמריץ הכי גדול של משפחות הפשע".