שר המשפטים יריב לוין החליט בתחילת השבוע לפרסם את שמות כלל שופטי בית המשפט העליון כמועמדים לתפקיד נשיא והמשנה לנשיא בית המשפט העליון. מטרתו של לוין הייתה לכבד מצד אחד את פסיקת בג"ץ, ומצד שני לעכב את הביצוע בפועל של המינויים בבית המשפט העליון, עליהם הורו שופטי בית המשפט העליון.

עם זאת, למעט השופט יוסף אלרון, כלל שופטי בית המשפט העליון הודיעו אתמול והיום כי הם אינם מעוניינים בתפקיד וכי הם מושכים את מועמדותם. השופט אלרון נשאר מועמד לתפקיד נשיא והמשנה לנשיא העליון, ומולו נשארו השופט יצחק עמית לתפקיד הנשיא והשופט נעם סולברג לתפקיד המשנה לנשיא – שניהם לפי שיטת הסניוריטי.

לאחר המלכוד של לוין: שופטי העליון השוו והעלו את הבלוף של השר
למרות תרגילי לוין: השופט עמית יעמוד בראש בית המשפט העליון תוך שבועיים

כאן לכאורה נסתם הגולל על המהלך של לוין מול שופטי העליון. לוין תכנן לבדוק כל שופט ושופט, אבל מתוך 12 שופטים נשארו לו שלושה בלבד. עם זאת, אם כאן אכן היה מסתיים המהלך של לוין, הוא אכן היה ראוי לתואר "ילדותי" כפי שהגדירו אותו עיתונאים מסוימים. ללוין היה ברור שהשופטים ימשכו את מועמדותם, וכאן מבחינתו המהלך רק מתחיל.

חוק בתי המשפט קובע מי יכול להציע מועמד לפני הוועדה לבחירת שופטים. בשום מקום לא כתוב שנדרשת הסכמתו של המועמד. לדעת עו"ד שמעון נטף, מומחה למשפט חוקתי, מדובר בהסדר מכוון שנועד לנטרל לחצים חיצוניים על מועמדים ראויים לתפקידי שיפוט. כך, עצם מועמדותו של אדם אינה דורשת את הסכמתו.

כמובן שאפשר לחלוק על התפיסה הזאת ולטעון כי לא ניתן להגיש מועמדות של אדם לתפקיד מסוים ללא הסכמתו, אבל מבחינת לוין – זה לא המצב. מבחינת לוין השאלה היחידה היא האם מועמדותו של אדם הוגשה, וכעת כלל שופטי העליון עדיין מועמדים לתפקידי נשיא והמשנה לנשיא בית המשפט העליון.

לוין עדיין מתכוון לבדוק כל שופט ושופט, מה שמבחינתו צפוי לקחת הרבה מאוד זמן. ומי יודע, אם שופטי העליון לא יגיעו איתו להסכמות בנוגע למינויים – אולי הבדיקה תארך עד לסיום כהונתו כשר המשפטים כך שאף אדם לא ימונה לתפקיד ואף שופט עליון לא ימונה. אם המינויים אכן חשובים וקריטיים בעיני מערכת המשפט, מבחינת לוין השופטים יגיעו איתו לפשרות. ההשקפה של לוין היא כי עצם ההתעקשות של השופטים לא להגיע איתו לפשרות, מוכיחה שמבחינת מערכת המשפט המינויים הללו לא באמת חשובים.

אם למישהו תהיה בעיה עם ההתנהלות של לוין, הוא יצטרך להגיש עתירה לבג"ץ. ללוין לא תהיה עם זה בעיה. מתוך 12 שופטי בית המשפט העליון, 3 שופטי שמועמדים לתפקיד נשיא בית המשפט העליון ידונו לגבי הסרת המועמדות שלהם עצמם. מבחינת לוין, אירוע שכזה ישקף היטב את תפיסתו לפיה השופטים הם אלה שפועלים בכדי למנות את מי שהם ירצו לאיזה תפקיד שהם ירצו, לאחר שהפקיעו את סמכויותיו כשר המשפטים. כך או אחרת, ללוין כבר אין מה להפסיד.