המהלך של שר המשפטים יריב לוין בעניין מינוי נשיא ומשנה לנשיא בית המשפט העליון, שנוי במחלוקת. כזכור, לוין החליט לפרסם את כלל שמות שופטי העליון כמועמדים לתפקידים, זאת לאחר ששופטי בג"ץ הורו לו להתחיל בפעולות למינוי.
השופטים הוציאו את פסק הדין, לאחר שהמשא ומתן בינם ללוין בעניין המינויים קרס. מבחינת לוין, מדובר בעוד אקט שיפוטי שמפקיע את סמכויותיו כשר המשפטים. לוין החליט שלא להפר את פסק הדין, אך להקשות על ביצועו ככל הניתן.
בן כספית נגד ינון מגל: מי שהפעיל את "מכונת הרעל" אתמול צריך להיעצר
הליכוד הכריז על עוצר ראיונות | ואטורי ירה: "אפשר לנהל במטוס את המלחמה"
הטקטיקה מאחורי החלטת לוין להציג את כלל שופטי העליון כמועמדים לתפקידי הנשיא והמשנה לנשיא נועדה לצורך כפול: האחד, לאפשר לו לבצע בדיקה על כל אחד מהשופטים - מה שיגרום להתארכות ההליך לזמן בלתי מוגבל. השני, כאשר יוגשו עתירות לבג"ץ בעניין, השופטים שידונו על עניין המינויים יהיו המועמדים עצמם - מה שידגיש את טענתו של לוין כי השופטים ממנים את עצמם בעצמם.
אחד עשר שופטים החליטו להתנגד ללוין. למעט השופט יוסף אלרון, כלל השופטים הסירו את מועמדותם - כך שהשופט יצחק עמית יישאר מועמד יחיד לנשיאות והשופט נעם סולברג יהיה המועמד היחיד לתפקיד המשנה לנשיא. עם זאת, גורמים בסביבת לוין הבהירו כי שר המשפטים אינו מקבל את הסרת המועמדות מכיוון שהחוק קובע כי המועמדים אינם צריכים להסכים למועמדותם בכדי למנוע לחץ אפשרי על מועמדים ראויים להסיר את מועמדותם.
כעת יש שלוש אפשרויות: הראשונה היא שיריב לוין יכנס בעצמו את הוועדה בתוך 45 יום, מה שלפי מהלכי לוין הנוכחיים לא נראה סביר כעת. השנייה כי הוועדה תתכנס ללא לוין ותחליט על מינוי נשיא והשלישית היא שתוגש עתירה לבג"ץ, ובג"ץ יורה פעם נוספת על כינוס הוועדה.
ראש לשכת עורכי הדין, עמית בכר, הבהיר כי הוועדה תתכנס ללא לוין למינוי נשיא ומשנה לנשיא בית המשפט העליון. לדברי בכר, "על פי הנוסח הברור של החוק, הוועדה לבחירת שופטים היא זו שקובעת את סדרי הוועדה ובוודאי שבמצב שבו השר מסכל את צו בית משפט, הוועדה רשאית למנוע את ההתנהגות הבלתי חוקית הזו. שר המשפטים יכול להטריל את עצמו לדעת עד מחר אבל הוועדה תתכנס תוך 45 ימים או בסמוך לכך ותבחר נשיא לבית המשפט העליון עם שר המשפטים ובלעדיו".
גם במקרה בו הוועדה תתכנס ללא לוין, וגם במקרה בו בג"ץ יורה על כינוסה, ללוין נשאר קלף אחרון בשרוול שיכול להיות נשק יום הדין. לשם כך, לוין יצטרך את שיתוף הפעולה של חבריו לקואליציה בוועדה לבחירת שופטים - השרה אורית סטרוק וחבר הכנסת יצחק קרויזר.
סעיף 4 לחוק יסוד השפיטה קובע כי הוועדה לבחירת שופטים "רשאית לפעול אף אם פחת מספר חבריה, כל עוד לא פחת משבעה". הוועדה מונה תשעה חברים, רק שלושה מתוכם מייצגים את הקואליציה. עם זאת, נשק יום הדין של חברי הקואליציה יכול להיות החלטה להתפטר רגע לפני כינוס הוועדה לפי החלטת חלק מחבריה או מיד לאחר פסק דין של בג"ץ לגבי כינוסה. במקרה שכזה, הוועדה לבחירת שופטים לא תוכל להמשיך לפעול - ולא תוכל למנות אף מינוי למערכת השפיטה.
המשמעות של מהלך שכזה הינה קריטית למערכת המשפט כולה, ועל כן מדובר במוצא אחרון בלבד. התפטרות שלושת נציגי הקואליציה תביא לכך שלא רק שהוועדה לבחירת שופטים לא תוכל למנות נשיא ומשנה לנשיא העליון - אלא גם שופטי שלום ורשמים לא יוכלו להתמנות לתפקידם.
אם לוין, סטרוק וקרויזר יתפטרו, הממשלה והכנסת יצטרכו לקיים בחירות מחדש לוועדה לבחירת שופטים. לממשלה ולכנסת אין אינטרס לזרז את ההליך לאור פסיקות בית המשפט העליון, כך שהקמת הוועדה החדשה תתעכב ככל האפשר, והמינויים במערכת המשפט כולה ייתקעו. כאמור, מדובר בנשק יום הדין בלבד, אך אם יוחלט למנות נשיא ומשנה לנשיא לעליון 'על הראש' של לוין, ייתכן מאוד והוא יבחר לעשות בו שימוש.