לפני 7 באוקטובר 2023 היחידה הארצית למאבק בפשיעה הכלכלית (יאל"כ) ולהב 433 במשטרה היו אמונות על פיצוח פרשיות הונאה ומרמה בהיקפים אדירים. 

לאחר פרוץ המלחמה הוחלט להטיל על חוקריה, בראשותו של ממלא מקום מפקד היחידה נצ"מ מוטי שיף, לנהל במקביל גם את החקירות בנוגע לצד הפחות יפה של הישראלי – זה שמנצל את הכאב וההלם שאחז בציבור על מנת לעשות רווחים.

"מכפיל אש משמעותי": הנשק שובר השוויון שישראל עתידה לקבל מארה"ב
אירועי הירי על יוניפי"ל יסיימו את התמרון בלבנון? שיחה קשה בין אוסטין לגלנט

"כדי לסייע לרבבות המפונים המדינה חיפשה בתי מלון ומקומות שונים שיוכלו לשכן המוני אנשים", מספר שיף. "מן הסתם, באותו זמן היא לא דקדקה בקוצו של יוד מבחינת הנהלים והחוזים, והעדיפות הייתה למצוא עבור אותן משפחות מקום להיות בו. 

אורית חוטר (צילום: משטרת ישראל)
אורית חוטר (צילום: משטרת ישראל)

"עכשיו היא צריכה לשלם. עד היום המדינה שילמה לפי דעתי כ־5 מיליארד שקל לבעלי בתי מלון שהלינו מפונים. למשרד התיירות יש ארבעה מפקחים בכל הארץ שבודקים מקומות לינה. ברור שבמקרים אלה פרצה קוראת לגנב, ומדובר בפרצה משמעותית".

לאחר שהחקירה החלה התברר מהר מאוד כי במהלך השנה שחלפה נרשמו לא מעט מקרים של הונאה וניסיון לקחת כספים במרמה מהמדינה. "מדובר בעניין ערכי", מסביר שיף. "מבחינתנו אם מישהו הונה את המדינה ב־10 מיליון שקל – זה כסף קטן, אבל כדי ליצור הרתעה ועל מנת שהקופה שממנה משלמים ודואגים למפונים ולנפגעים לא תקטן כל הזמן, לקחנו את העניין הזה לידינו".

אחת הזרועות של היאל"כ הוא מפלג שחיתות ציבורית בראשותה של סנ"צ יעל רייכרט. בשיחה עם "מעריב" היא מפרטת את המורכבויות והאתגרים בפיצוח מקרים של אנשים שמנסים להונות את הרשויות בתואנות שווא שקשורות למלחמה.

אורן אשורי (צילום: משטרת ישראל)
אורן אשורי (צילום: משטרת ישראל)

"מקרה אחד שחקרנו נגע לאדם, יועץ מס, שלא עמד בתשלומים על מיסים שונים. לאחר שנרשם לו עיקול על חשבונותיו, הוא טען כי גויס בצו 8 והוא מבקש להתחשב בו. הוא שלח אישור מזויף על השירות במילואים שכביכול נקרא אליו, ובעקבות זאת העיקול אכן הוסר. ביחד עם רשות המיסים ערכנו בדיקות מול צה"ל, וגילינו שמדובר בשקר גס וכבר עשר שנים שהאיש הזה לא עושה מילואים".

שיף מצטרף לדבריה של ריכרט ומדגיש כי "האירוע הזה חשף בפנינו מקרים דומים של מנהלי חשבונות שזייפו עבור לקוחותיהם אישורי מילואים כדי לקבל בתוך זמן קצר החזרי כספים. ברשות המיסים הסבירו לנו כי מדובר בתופעה של ממש. אנשים פשוט ניצלו את רצונה הטוב של המדינה להקל על האזרחים. היה לנו חשוב מבחינה ערכית לטפל בזה".

"לא חשבנו שמדובר בתופעה כל כך גדולה"

פרשה נוספת, בשם "חרב פיפיות", שנחקרת בימים אלה ביאל"כ, מנוהלת על ידי פקד אורית חוטר כהן, סגן ראש מחלק חקירות במפלג תשתיות ביאל"כ. 

יעל רייכרט (צילום: משטרת ישראל)
יעל רייכרט (צילום: משטרת ישראל)

"בתחילת דצמבר התקבלה פנייה מהביטוח הלאומי לקיום חקירה משותפת בנוגע לאנשים שמתחזים לניצולים מהנובה", היא מספרת. "הם הגישו תביעות להכרה בהם כנפגעי פעולות איבה. כל משתתף בנובה שניצל קיבל מענק ראשוני בסך 17 אלף שקל, מבלי להוכיח כי אכן היה שם וניצל. 

"על פי הדיווחים במסיבת הטבע ניצלו כ־4,000 בני אדם. בשלב הבא אותם ניצולים יכולים להגיש תביעות להכיר בהם כנפגעי פעולות איבה ולקבל אחוזי נכות וקצבה חודשית, נוסף להטבות רבות כמו סיוע בלימודים, רכישת דירה ותשלומים רבים נוספים".

לדבריה, עד כה נחקרו יותר מ־40 חשודים בהתחזות לניצולים, "כולל מתחזים שהלכו לטיפולים רפואיים כדי לאמת את הפנייה שלהם. בבדיקה מול הביטוח הלאומי גילינו שיש מאות רבות של מתחזים שמגישים תביעות כזב".

מוטי שיף (צילום: משטרת ישראל)
מוטי שיף (צילום: משטרת ישראל)

שיף: "מיפינו את המתחזים. חלקם נחשפו בעקבות בדיקה פשוטה מול מארגני הנובה, שהבהירו כי אותם חשודים השתמשו בכרטיסים מזויפים שלא הונפקו על ידם. זה היה שלב קל בחקירה. לא חשבנו שמדובר בתופעה כל כך גדולה, אבל בביטוח הלאומי ממשיכים למצוא פרצות נוספות ואנחנו ממשיכים לאתר חשודים נוספים".

חוטר כהן: "כ־90% מהחשודים כבר הודו במיוחס להם. אנחנו נמצאים בעיצומו של ההליך של השבת כספים שהם קיבלו במרמה. יש כאלה שממשיכים להתעקש שהיו במסיבה, אף שאנחנו מציגים בפניהם ראיות מוצקות. זה חורה לי. לא ידענו שמדובר בתופעה כזאת גדולה".

היא מדגישה כי החשודים צריכים להפנים שהראיות נגדם הן חד־משמעיות, וכי ברשות החוקרים ישנם פלטי שיחות טלפון ודוחות ג'י.פי.אס של רכבם: "זה קל לפצח את זה. חייבים לעצור את הדימום הזה, שחושף פגם ערכי בחברה שלנו. אני האמנתי שכשנגיע לחשודים האלה הם יגידו 'סליחה' ויחזירו את הכסף. לא תמיד זה כך".

אמו של יהונתן אליהו ז"ל בשטח מסיבת ה"נובה" ברעים (צילום :פלד ארבלי)

בעקבות חשיפת היקף הונאה זו הביטוח הלאומי, שהעביר עד כה 13 מיליון שקל לניצולים, השהה תשלומי קצבאות עתידיות עד שהמשטרה תסיים את חקירתה. מדובר בתשלומים עתידיים שהביטוח הלאומי אמור לשלם במסגרת טיפולים רפואיים, הליך שיקומי, פסיכולוגים ואנשי מקצוע שונים.

אירח מפונים בחדרים עלובים וגבה מאות שקלים ללילה

פקד אורן אשורי, סגן ראש מחלק חקירות במפלג מקרקעין ביאל"כ, ניהל בשנה האחרונה את החקירה בנוגע לחשודים בהונאת ענק.
"סגן החשב הכלכלי של משרד האוצר אמר לי שהמדינה הוציאה עד לפני כחודש כ־5.1 מיליארד שקל על מפונים שלנים במקומות שונים", הוא מספר. "טיפלנו בשלושה אירועים חמורים, שבכל אחד מהם קיבלו החשודים לכאורה עשרות ומאות מיליוני שקלים מקופת המדינה. מדובר בתיק יחסית גדול, שמרבית העבירות בו התבצעו בתל אביב על ידי בעלי מלוניות ובתי הארחה שניסו לעקוץ את המדינה.

"במהלך החקירה בדקנו עשרה בתי הארחה בעיר, ומצאנו איש עסקים 'לגיטימי' ששיכן בין 600 ל־800 מפונים. הוא גבה ממשרד התיירות כ־50 מיליון שקל. ביקשנו מהמשרד הממשלתי ומהחשב הכללי לעצור את יתרת התשלום, כשאותו חשוד קיבל כבר כ־20 מיליון ואפילו פנה לבית המשפט המחוזי בדרישה לקבל את היתרה. 

"בסופו של דבר גילינו שהוא עשה קומבינה, כשהוא הלין מאות מפונים במתחמים שלו, שאותם סיווג כחדרים ברמת אירוח גבוהה ביותר, אף שבפועל מדובר בחדרי אירוח די עלובים ופשוטים. על כל חדר כזה הוא גבה בין 500 ל־600 שקל ללילה, וזה המון כסף. "האירוע השני קשור לעובדה שחלק מהמפונים לנו בחדר משותף והוא דיווח על חדרים נפרדים, כלומר קיבל יותר כסף ממה שאמור היה לקבל. בסך הכל הוכחנו שהוא קיבל לפחות 8 מיליון שקל, והסכום הזה ילך ויגדל בהמשך החקירה".

לדבריו של שיף, החוקרים נתקלו במהלך השנה החולפת בשיטות הונאה שכוללות גם בעלי בתי הארחה שקיבלו בכזב כספים מהביטוח על ילדיהם של המפונים, שנדהמו לגלות זאת רק כשהם עצמם פנו למוסד הממשלתי. מעבר לפרשות ההונאה השונות והמגוונות, ביאל"כ נדרשו לחקור גם את תופעות הגניבות והסחר באמצעי לחימה (אמל"ח), שהתעצמו בתקופת המלחמה. 

"מצ"ח פנו אלינו וביקשו מאיתנו סיוע באמצעים המיוחדים שיש ברשותנו", מספר שיף. "מדובר באזרח עובד צה"ל שהתקבלה לגביו קריאה על נשק שנגנב מנשקייה בבסיס. בדקנו במצלמות וביומנים, והבנו שהוא קשור לגניבה הזאת. בבדיקה מעמיקה הגענו לכך שיש לו ולחברה שלו קשר עם ארגוני פשיעה. גילינו שהוא מדבר עם אובייקטים נוספים, שהגענו אליהם. 

"שתלנו לו אמצעי תיעוד בתוך הרכב, והצלחנו לתעד אירוע שבו הוא שולף את הנשק מתחת למושב. האירוע הזה נמצא בהליכי הכנת כתב אישום. בפעילות שביצענו לפני המעצר נתפס על החשוד רובה איירסופט. יש לנו ראיות מוצקות מאוד ביחס אליו".

בשב"כ ובמשרד הביטחון ביקשו מיאל"כ לחקור תיק נוסף, שקשור להעברת כספים שנועדו למימון טרור - מצ'יינג'ים בשטחי איו"ש לשטחי ישראל.

רפ"ק אמיר לבון, ראש מחלק הלבנת הון ביחידה, מסביר: "ביקשו שנבצע תקיפה כלכלית על רשת של צ'יינג'ים 'המפרץ', שכוללת עשרה סניפים ביהודה ושומרון, בעיקר בשכם וברמאללה. המטרה של החשודים הייתה לסמן את ההעברות הבנקאיות מהצ'יינג'ים לגורמי טרור. 

"במקרה אחד שחקרנו מדובר היה בהעברות בסכום של כ־3.5 מיליון שקל במזומן. ביצענו פעילות בשעת לילה עם מומחים בתחום המחשבים. כוחות משטרה, השב"כ, פורנזיקה של היאל"כ וגורמי צה"ל פרצו לכל הסניפים והכספות באחד המקומות של הצ'יינג'ים. תחת אש פעלנו ושני מחבלים חוסלו. לקחנו את התיעוד של כל ההעברות וצירי תזרים הכספים לארגוני טרור".

ביאל"כ אומרים כי החקירות השונות טרם הסתיימו, בין היתר בשל העובדה כי מתרגמי השפה הערבית מגויסים כעת לטובת הצבא במסגרת הניסיונות לאתר חטופים ושבויים. 

"אנחנו מבינים את החשיבות הגדולה של זה, וממתינים בסבלנות למתרגמים כדי שנוכל להתקדם בחקירה ולסיימה", אומר שיף ומסכם כי "אני מאמין שאנשי עסקים שונים ורבים יחשבו שבע פעמים לפני שיסתבכו בהונאות האלה, במיוחד כשהם מבינים שאנחנו נמצאים פה כדי לבלום אותם".