באחד מבתי הספר השקטים בצפון הארץ התרחש אירוע יוצא דופן שגלש מהשגרה החינוכית אל אולם בית המשפט. זאת, כאשר אב לתלמיד בבית הספר קילל והאשים מורה ותיקה ומוערכת. זה הסתיים בכך ששופט בית המשפט ערן נווה קבע כי המורה תזכה לפיצוי של 60 אלף שקלים כולל שכר טרחת עורך דין, בגין לשון הרע.
על פי התביעה, הכל החל כאשר בין המורה לבנו של הנתבע התרחש בחצר בית הספר ויכוח חריף בשל כך שנמצא במרכזו של סכסוך אלים עם חבריו לכיתה. המורה, שהייתה בעיצומה של הפסקה, התבקשה על ידי תלמידים להתערב לאחר שבנו של הנתבע הכה אותם עם מחבט טניס. כאשר ניסתה להרגיע את העניינים, היא זכתה, לטענתה, לקללות מצידו של הילד שאף בעט בבטנה. מנהלת בית הספר התקשרה לאביו, שבא במהירות, אבל אז החל אירוע אחר לגמרי כאשר האב אחז קסדה בידו, וצעק לעברה "תסתמי את הפה שלך יא בהמה ותנמיכי את הטון שלך", וכן "את בהמה, יש לך התנהגות בהמתית". כל זה התרחש מול תלמידים, קולגות ומנהלת בית הספר.
הדרמה התפתחה כמה ימים מאוחר יותר, באירוע שני. הפעם זה קרה בפורום חינוכי שהתקיים בנוכחות נציגים ממשרד החינוך. כאן שוב השתלח האב, כשהוא טען שהמורה שברה את ידו של בנו – האשמה חמורה שהתבררה מאוחר יותר כשקרית וכן הוסיף ואמר: "היא משקרת, היא משתפת פעולה עם מנהלת בית הספר. יש לה התנהגות בהמתית והיא זו שצריכה להשתפר", וגם: "את בהמה עם התנהגותית בהמתית".
המורה טענה, כי מעבר למילה "בהמתית", השימוש במילה "משקרת" מטרתה הייתה לפגוע בתובעת, במעמדה ובמקצועיותה אל מול הממונים עליה. כמו כן, גם העובדה שהנתבע טען בפני הממונים על התובעת, כי הגיש תלונה במשטרה וכי התובעת שברה לבנו את ידו, הרי שמדובר בשקר שהופרך במהלך חקירת הנתבע, אלא שהנתבע לא מצא לנכון לתקנו ואף איים, כי יגיש תביעה נזיקין כנגד התובעת.
נוסף על האמור טענה התובעת, כי האמירות נאמרו בנוכחות תלמידי בית הספר, הגיעו להוריהם וכן בנוכחות קולגות לעבודה. כמו כן, האמירות שנאמרו באירוע השני, נאמרו בפני פאנל ניהולי בדרג גבוה ואת המעמד הזה ביקש הנתבע לנצל לצורך פגיעה בתובעת. עוד נטען כי פגיעותיו והתנהלותו של הנתבע גרמו לכך שהמורה נאלצה לשהות בימי מחלה במשך שבעה ימים.
האב טען מנגד כי אמירותיו אינן מהוות לשון הרע כהגדרתו בחוק. למעשה, מדובר באמירות שנאמרו כתוצאה מוויכוח שפרץ בין הצדדים, ויכוח אותו החלה המורה, ואילו האמירות שלו נבעו כתגובה היות והיה שרוי ב"סערת רגשות ובעידנא דריתחא ולפיכך, התגובה אינה מהווה לשון הרע".
השופט נווה לא קנה את גרסתו של האב. בעיניו גרסת המורה נשמעה אמינה וברורה, במיוחד לאור הסתירות בעדות האב. "בניגוד לעדותו של הנתבע, שלא נמצאה בעיניי אמינה, עדותה של התובעת נמצאה בעיניי אמינה ועקבית. כמו כן, עדותן של נשות החינוך העובדות בבית הספר, ואשר נכחו בחלקים שונים מהאירוע הראשון - נמצאו בעיניי גם כן אמינות ועקביות, ועדותן אף חיזקה את טענותיה וגרסתה של התובעת", כתב השופט בהחלטתו.
"כשעסקינן באנשי ציבור ובמיוחד במורים או מנהלים בבית ספר בו לומדים תלמידים, לא ניתן לקבל דיבור בוטה ושאינו הולם כלפיהם על ידי הורי התלמידים. ברי, כי מתוקף תפקידם של מורים בבית הספר, הם נמצאים במגע יום-יומי עם תלמידים ופעמים רבות, עם הוריהם, מכל סיבה שהיא. ייתכן שיהיו להורי התלמידים ביקורת ו/או השגות בעניין התנהלות המורים, אולם, אין לקבל דיבור והתנהלות כאמור לעיל, שכן כפי שצוין, במקרה שלנו, אין מדובר בביקורת לגיטימית של הנתבע כלפי התובעת כלל ועיקר".