בית משפט השלום, קיבל החלטה יוצאת דופן לבטל את הרשעתו בפלילים של כבאי, שהודה בביצוע שלוש מעשי אלימות כלפי אשתו. השופטת זהר דיבון סגל קבעה כי למרות חומרת המעשים, יש להעדיף את שיקולי השיקום ולהימנע מהרשעה שעלולה לפגוע בעתידו המקצועי של הנאשם.
כ-300 ק"ג טבק לנרגילה שהוסלקו בצמיגי רכב נתפסו במעבר ״בגין״ בין מצרים לישראל
כתב אישום הוגש נגד תושב דיר אל אסד שהחזיק אקדחים וספרי טרור
על פי כתב האישום המתוקן, הנאשם, הורשע בשלושה אירועי אלימות נגד אשתו. באירוע הראשון, הנאשם השליך חוברת לעבר אשתו, בעט בטלפון הנייד שלה, תפס אותה בשתי ידיה, הצמיד אותה לקיר ואיים עליה באומרו "עוד מילה אחת זה הסוף שלך".
במקרה אחר הוא שרט את פניה של אשתו בעודה מחזיקה את בנם בן השבועיים. במקרה השלישי, הנאשם היכה את אשתו בעינה השמאלית, גרם לה לנפיחות שהצריכה שישה ימי מנוחה.
התביעה, בטיעוניה לעונש, הדגישה את חומרת המעשים וטענה כי מדובר בפגיעה בערכים מוגנים של שלוות נפש ותחושת ביטחון. נציגת התביעה טענה כי "עבירות אלימות במשפחה אינן מסוג העבירות שמאפשרות הימנעות מהרשעה" וביקשה להטיל על הנאשם עונש של שישה חודשי מאסר בעבודות שירות לצד ענישה נלווית.
מנגד, הסנגור טען לנסיבות אישיות מקלות, ובהן גילו של הנאשם, מצבו המשפחתי והתעסוקתי, העדר עבר פלילי, הודאתו ולקיחת האחריות על מעשיו, וכן ההליך השיקומי המוצלח שעבר. הסנגור הדגיש את הנזק הרב שכבר נגרם לנאשם מעצם ניהול ההליך, כולל השעיה קצרה מעבודתו ועיכובים בקידום, וטען כי הרשעה תפגע קשות בעתידו המקצועי כלוחם אש.
השופטת דיבון סגל, בהחלטתה, הכירה בחומרת המעשים וציינה כי מדובר ב"מעשים מכוערים, קשים, בזויים הראויים לגינוי. מדובר במסכת אירועים בהם הפעיל הנאשם את כוחו ועוצמתו על זוגתו".
"הלה, הכה את המתלוננת, איים עליה וזאת בשלושה מועדים שונים, והסב לה כאב וסבל. הלב נחמץ רק מלהביט בתמונות החבלה בהן משתקפים פניה היפות של המתלוננת והחותם שהשאירה עליהם ידו של הנאשם".
עם זאת, היא קבעה כי יש להעדיף במקרה זה את שיקולי השיקום. השופטת התרשמה מהחרטה הכנה של הנאשם ומההליך השיקומי שעבר, וציינה: "אי אפשר לאטום את הלב למשמע חרטה כנה ואמיתית שכזו".
בנימוקיה, הדגישה השופטת את תרומתו של הנאשם לחברה כלוחם אש, במיוחד בתקופת מלחמת "חרבות ברזל". היא כתבה: "משך שנים העמיד הנאשם את עצמו בקו האש, סיכן את חייו, למען הזולת, יום יום, שעה שעה, במסירות באחריות ובחריצות".
השופטת הוסיפה: "בני אנוש טועים, גם טובי בנינו ובנותינו עלולים לטעות, ואפילו טעויות קשות. בין המעלות החשובות לכל חברה, ישנה גם היכולת לסלוח ולפעול לתקומה מחדש, בפרט כלפי אלו הפועלים ללא לאות לקידומה של החברה ולאלו שהוכיחו במעשיהם כי ראויים הם להזדמנות שנייה".
השופטת הדגישה כי החלטתה אינה מהווה "מסר מוטעה של סלחנות למי שנוקט באלימות כלפי בנות זוג", אלא משקפת את מורכבות האינטרס הציבורי ואת החשיבות של שיקום במקרים המתאימים.
לבסוף, הטילה השופטת על הנאשם צו מבחן למשך 12 חודשים, 300 שעות שירות לתועלת הציבור, והתחייבות כספית להימנע מביצוע עבירות אלימות בעתיד.
היא סיימה בתקווה ש "באם חלילה יקלע הנאשם לסיטואציה בה תעבור בראשו בדל מחשבה לנקוט ביד קשה, כלפי המתלוננת או כלפי אדם אחר, יזכור הוא כי בית המשפט נהג כלפיו במידת הרחמים וינהג אף הוא באותה מידה של רוך וחמלה, יציב את טובת משפחתו בראש מעייניו, ולעולם יתמקד בהצלת חיים", סיכמה השופטת.