ועדת הצוללות פרסמה היום (רביעי) קטעי פרוטוקולים מהעדויות לפניה. הוועדה ביקשה להדגיש כי התמלילים אותם היא מפרסמת משקפים תמונה חלקית ומוגבלת מהסיבות הבאות: "הפרסום החלקי, משיקולי ביטחון, אינו חושף את מלוא מהלך העדות ואת גרסתם המלאה של העדים", וכן מכיוון ש"העדויות הן מרכיב אחד מתוך כלל החומרים שנאספו בוועדה. בידי הוועדה מסמכים רבים מזמן אמת". עדותו של נתניהו, שעוסקת בין היתר במנהרות מעזה, התרחשה לפני השבעה באוקטובר.
בין היתר נחשף פרוטוקול הדיון בו העיד ראש הממשלה בנימין נתניהו. נתניהו אמר כי הוא אינו מקבל את המונופול של מערכת הביטחון על החלטות, ומנה שלושה נושאים בהם מערכת הביטחון התנגדה, בהם הקיר בגבול הרצועה שנועד למנוע מנהרות חודרות מעזה לישראל.
"מערכת הביטחון גם מקבלת לפעמים, והרבה פעמים, החלטות מאוד טובות, או המלצות מאוד טובות. כשיש להם החלטות שלהם, אז הם מחליטים. אבל לפעמים דברים שמגיעים אלינו, הרבה פעמים ההמלצות הן טובות, ההחלטות הן טובות שאנחנו מקבלים בעקבות ההמלצות, אבל לפעמים יש להם טעויות איומות", אמר נתניהו.
עוד אמר נתניהו: "הם דחו את כיפת ברזל. תאר לך את מדינת ישראל בלי כיפת ברזל. הם דחו את גדר הביטחון. פשוט התנגדו לי בצורה חזקה. צה"ל ומערכת הביטחון התנגדו להקמת גדר פיזית מולנו ומול מצרים אם לא, לא הייתה מדינת ישראל, אין מדינה יהודית ודמוקרטית כי אין מדינה יהודית כבר, כי היו נכנסים כבר מיליון וחצי פליטים מוסלמים מאריתריאה ומסודאן, הם התנגדו לזה. אני עמדתי על כך. זה הגיע להחלטה בסוף בקבינט, אגב, דרך המל"ל".
נתניהו הוסיף: "מערכת הביטחון התנגדה לקיר הסלארי שמונע בעצם את המנהרות מעזה. הם התנגדו לשלושתם. אני נותן לכם דוגמאות. הם הרבה דברים מצוינים עושים ואני לא אומר את זה סתם, הם עושים דברים מעולים. אבל מה הקשר? יש החלטות, גם ביטחוניות, אני כבר מדבר על ביטחוניות של מערכת הביטחון, יש להם שיקולי תקציב, שיקולי תר"ש, יש להם שיקולים משלהם והם יכולים לטעות, והנה אנשים מקצועיים טעו בעניין הזה, טעויות קרדינליות, לא טעויות בלי משמעות, טעויות קרדינליות, שאתה לא יודע אנה אנו באים".
"איפה אנחנו נמצאים בלי כיפת ברזל? איפה אתה נמצא בלי גדר הביטחון מול מצרים? כבר אין מדינה. איפה אתה נמצא בלי הקיר הסלארי? כל הדברים האלה, אני אומר לכם, אני בא בדעה הפוכה ממה שאתם רומזים כאן, אני חושב שהפוך, שעצם העובדה שיש גורם מאזן מול מערכת הביטחון, שהיא עושה בדרך כלל דברים מצוינים, זה דבר מאוד חיובי ומאוד חיוני למדינת ישראל. אני לא מקבל את המונופול של מערכת הביטחון בשום צורה", אמר נתניהו.
שר הביטחון לשעבר, משה בוגי יעלון, תיאר את הדברים מנקודת מבטו: "הייתי שר ביטחון, פוגש את זה פעם ראשונה בדיון הזה באוגוסט על נייר עם לוגו של המל"ל תשע צוללות, זה תקין? הוא יכול לפגוש אותי, להגיד לי תשמע אני חושב שצריך תשע צוללות, בוא נקיים על זה דיון, טיעונים לכאן, טיעונים לשם, הסברים, ככה אני מגיע לדיון ומופתע עם תשע צוללות? לא ייתכן, לא ייתכן ולא תקין, ועובדה אחרי שהמל"ל עושה עבודת מטה הוא מגיע למסקנה של חמש".
יעלון הוסיף: "אני מודע גם לגבי מה קורה במל"ל כי אני חושב שכמה מראשי המל"ל לא הבינו בזמנו שמאחורי גבם נעשים דברים. החשד נפל מיד על אבריאל בר יוסף שעבד ישירות מול נתניהו, מול שמרון, זה לא משנה מול מי, מול מיקי גנור, ובחש בעניין. אז זה אירוע אחד".
עוד אמר יעלון כי "האירוע השני הוא אירוע המסמך שמביא לפיצוץ ביני לבין נתניהו, פברואר 2016, אני כבר חושב שדנו על הצוללות וכבר אין צורך לחזור בזה, ואני רגוע, לא שלא נשארים לי סימני שאלה לגבי הפרשה של מה קרה באוגוסט 2015 אבל בפברואר 2016 מגיע אליי עמוס גלעד יחד עם המנכ"ל דן הראל נרעשים, עם מסמך שמגיע לעמוס גלעד לפקס האדום, בו יש טיוטת MOU, מזכר הבנות, שראש הממשלה אמור לחתום עם הקנצלרית בגרמניה בביקורו זה... ב-16.2.16 על שלוש צוללות ושתי ספינות לוחמה נגד צוללות".
יעלון תיאר את תחושותיו באותם רגעים: "אני נרעש כי קודם כל מה זה הדבר הזה? זה לא עבר שום דבר, אפילו לא בפ"א עי"ן איתי, שהוא הולך לחתום על המסמך הזה, וזה מגיע כמו שזה מגיע, ראש המל"ל אז הוא ממלא המקום, נגל, אני לא בטוח שהוא שלח את זה מתוך יד... באישור ראש הממשלה, אני לא יודע מה היה שם, יש הרבה ספקולציות, זה לא מעניין אותי, העובדה שהמסמך הזה מגיע, עמוס גלעד ודן הראל נכנסים אליי נרעשים, אני גם נרעש, ואז אני אומר תעשו לי בבקשה בדיקה, גם במשרד הביטחון, אתה המנכ"ל דן הראל, וגם אני מדבר עם גדי איזנקוט הרמטכ"ל, תעשו לי בדיקה אם לא נעשתה איזושהי עבודת מטה ברמת הרבי סרנים כמו שאנחנו קוראים לזה על ספינות לוחמה נגד צוללות, זו תהיה האינדיקציה שלי".
"לפעמים קורה, מלמטה יש יוזמה, מתחילה עבודת מטה, כי ספינות לוחמה נגד צוללות צה"ל לא ביקש מעולם, על הצוללות אני כבר יודע, ספינות לוחמה נגד צוללות תהיה אינדיקציה, אם לא נעשתה עבודת מטה יש פה משהו מסריח, ואז בסופו של... ערב... זה הכל באותו יום... ערב... אני בעניין הזה לוחץ, מקבל תשובה מדן הראל אף אחד לא מכיר את זה במשרד, גדי איזנקוט אומר אף אחד לא מכיר את זה לא באג"ת ולא בחיל הים, ואז אני מרים טלפון באותו לילה, טלפון אדום לנתניהו, כי אני נרעש, ואני שואל אותו מה זה? מה זה הנייר הזה? על מה אתה הולך לחתום? על צוללות דיברנו, על ספינות לוחמה נגד צוללות אף אחד לא ביקש, איך אתה הולך לחתום על MOU עם הקנצלרית?".
יעלון הוסיף לתאר: "זה מגיע לפיצוץ, כבר בשיחה הראשונה אני מבין שתפסתי אותו על משהו רע, זו ההתרשמות שלי, אבל לצורך העניין ספינות לוחמה נגד צוללות הוא מיד מוריד מהדיון, ועל הצוללות הוא בסופו של דבר אחרי שיחה מאוד לא נעימה הוא אומר לי שראש המטה שלי חיים בלומנבלט ינהל משא ומתן עם נגל לגבי על מה אני מסכים שהוא יחתום, כי אני אמרתי לו אני לא מסכים שתחתום על זה, עכשיו כבר בשיחה הראשונה הוא מנסה לתרץ את המסמך הזה. אמרתי לו 'בשביל זה אתה הולך להתחייב עכשיו לרכוש שלוש צוללות ושתי ספינות לוחמה נגד צוללות? סליחה, מה שאתה צריך זה התחייבות של ממשלת גרמניה שהיא "תספק את צרכינו'".
"קודם כל אני לא יודע מה אני אצטרך בעוד כך וכך זמן, ודאי ספינות לוחמה נגד צוללות אני לא צריך, אתה עכשיו מתחייב בחוזה לרכוש מהם, אתה הופך להיות לקוח שבוי שלהם, עוד לפני הצורך, ולקבל מכתב ממשלת גרמניה שהיא תתחייב למלא את צרכינו בים, כפי שדרך אגב היא לא הייתה הראשונה, הלמוט קוהל נתן לנו צוללות בחינם, גם שרדר המשיך עם זה וגם... זה נמשך לאורך כל הזמן, אז... מה פתאום אתה הולך לחתום על MOU כזה שמחייב אותנו לרכוש? אני רוצה... אם צריך כבר מכתב שהם יספקו את צרכינו בים".
יעלון תיאר: "הימים הללו שבין קבלת המסמך והשיחה ביני לבין נתניהו ועד לפגישה שלו עם הקנצלרית מרקל היו ימים נוראים, הוא ניסה ללחוץ עליי שאני אסכים שהוא... משהו... שהוא יחתום על הצוללות וכולי ואני לא הסכמתי, ואחרי ש... ונגל מתקשר אליי ממש לפני שהוא נכנס אל הקנצלרית, הוא אומר לי ראש הממשלה קיבל את העמדה שלך, הוא לא הולך לחתום על זה שאנחנו נרכוש ובזה נגמר העניין, אבל מיד אחרי זה הבנתי שאנחנו כבר לא".
ראש המל"ל דאז, יוסי כהן, הבהיר מי הגורם המכריע ברכש לצה"ל: "הצבא הוא בפועל הגורם המכריע מכל, דעתו הכי חשובה, אוקיי? בעניין מה קונים, אנחנו לא יודעים במל"ל איך צה"ל צריך להיראות, אנחנו גם אם מאוד ננסה... המל"ל לגודל אחריותו הוא גורם יחסית קטן, מפולג, לא מבחינת פלגנות אלא מבחינת נושאי עניין, כן? הרבה מאוד נושאים עם גורמים קטנים, כל אחד שעוסק בתחום מסוים כזה או אחר, הגורם המרכזי שצריך להגדיר את בניין הכוח של הצבא הוא הצבא ומשרד הביטחון".