שר הביטחון ישראל כ"ץ הודיע על ביטול המעצרים המנהליים. תיקון קטן: שר הביטחון ישראל כ"ץ הודיע על ביטול המעצרים המנהליים נגד יהודים. וכן, "יהודים" זאת המילה שיכולה לסבך את שר הביטחון החדש בנוגע לאחת ההחלטות החשובות שביצע בתפקידו.

נתחיל במהו מעצר מנהלי. מעצר מנהלי הוא כאשר אין ראיות נגד אדם כלשהו המספיקות להעמדתו לדין פלילי, אבל יש ראיות "מנהליות" לכך שהוא צריך להיות בכלא. במילים פשוטות, מדובר באדם שאין נגדו ראיות אבל במערכת הביטחון מעוניינים לשים אותו בכלא.

מדובר בכלי דרקוני ולא דמוקרטי בעליל. אדם זכאי להליך משפטי הוגן. אדם זכאי לדעת מה הראיות שמיוחסות לו. בהליך מנהלי, אדם לא יודע מה הראיות נגדו, ולא באמת מתקיים הליך. שר הביטחון חותם על צו מעצר מנהלי - והופ האדם ששמו מתנוסס על הצו עף לכלא. ככה פשוט.

צווי מעצר מנהליים הם מקוממים, כשמבינים את משמעותם. כשחיים תחת הסכנה להוצאת צו מעצר מנהלי, החיים הם לא דמוקרטיים. בכל רגע יכולים להגיע נציגי השלטון, לזרוק כל אדם לכלא - ומבלי לגלות לו את הראיות נגדו. כבר ראינו בעבר מקרים בהם בתי המשפט הורו על שחרור עצורים כי אין נגדם עילת מעצר. ברגע שהעצורים ששוחררו דרכו מחוץ לבית המשפט, הונח על ידם סט אזיקים חדש והם הוכנסו למעצר מנהלי.

פעילות הכוחות ברחבי יהודה ושומרון (צילום: דובר צה''ל)
פעילות הכוחות ברחבי יהודה ושומרון (צילום: דובר צה''ל)

האמור עד כה צריך לזעזע כל אדם שיש לו מעט רגש דמוקרטי וכבוד כלשהו לזכויות אדם. פרקטיקת השימוש בצווי מעצר מנהליים צריכה לעבור מהעולם. ככה פשוט. אולי צריך להקל בחקיקה מבחינת הרף הנדרש לצורך מעצר בעבירות ביטחוניות בכדי לאפשר מעצר של מי שמסוכנים לציבור, אבל ההליך חייב להיות שקוף ולעצור חייבת להיות יכולת להתגונן מול צו המעצר שהוצא נגדו.

המציאות הזאת נכונה הן ליהודים והן לערבים. הן לישראלים והן לפלסטינים. אפשר אולי להחריג את מי שהוכח, בפני בית משפט בהליך הוגן, שהוא קשור לארגון טרור כזה או אחר. אבל הקלות בה צווי המעצר המנהליים מוצאים חייבת להיפסק, ואם אפשר לבטל את הוצאתם לחלוטין מה טוב.

עם זאת, בחירת המילים של שר הביטחון כ"ץ בהודעה לעיתונות הייתה אומללה ויכולה לעמוד לו לרועץ. בהודעה נכתב כך: "שר הביטחון ישראל כ"ץ הודיע כי החליט להפסיק את השימוש בצווי מעצר מנהליים נגד מתיישבים יהודים ביהודה ושומרון". השימוש במילה "יהודים", יכולה לסבך את כ"ץ בעתירה אפשרית לבג"ץ.

מאז הודעת שר הביטחון כ"ץ, יש ניסיונות להגדיר את ההודעה שלו כ"מדיניות אפרטהייד מוצהרת של מדינת ישראל". בכל הכבוד לכל הגאונים המשפטיים שטוענים זאת, מדובר בשטות גמורה. אפרטהייד היא מדיניות שונה על בסיס גזע. מי שמתגורר ביהודה ושומרון אלה יהודים ישראליים או ערבים פלסטינים. האבחנה של כ"ץ בנושא המעצרים המנהליים היא לא על בסיס גזע, אלא אבחנה על בסיס אזרחות.

כ"ץ יצטרך להבהיר את המדיניות שלו בהקדם. בהבהרה הוא יצטרך להודיע כי השינוי היה על בסיס החזקת אזרחות ישראלית. אם כ"ץ לא יעשה זאת ביוזמתו, הוא יהיה חייב לעשות זאת ביוזמת גורמים משפטיים ואולי אפילו במסגרת הליך בג"צי שיוגש נגד הודעתו.

גם אם בג"ץ יורה על בטלות ההחלטה של כ"ץ, לא תהיה לכך משמעות אופרטיבית. צו מעצר מנהלי דורש את חתימת שר הביטחון וכ"ץ פשוט לא יחתום על צווי המעצר המנהליים נגד אזרחי ישראל ביו"ש. אם השב"כ יהיה מעוניין בכליאת אזרחים ללא ראיות, הוא יצטרך לעצור לבג"ץ נגד השר כ"ץ בנוגע לכל צו מעצר שלא נחתם. זהו מהלך לא פרקטי, שבפועל סותם את הגולל על צווי מעצר מנהליים עד להחלטה אחרת של כ"ץ.

ארגוני שמאל צפויים לעתור לבג"ץ נגד החלטתו של כ"ץ בטענה לאפרטהייד. ארגונים אלה לרוב מתהדרים בנוצות של ארגוני זכויות אדם. אם אלה אכן ארגוני זכויות אדם, העתירות לא יהיו כאלה שדורשות לבטל את ההחלטה הנכונה של כ"ץ, אלא להרחיב אותה כך שצווי המעצר המנהליים יבוטלו לחלוטין.

בכל מקרה, להבא, לפני שמוציאים הודעה לתקשורת, בטח על מהלך כל כך דרמטי, אולי כדאי שעין משפטית תבחון את ההודעה בכדי שהשר לא יסתבך על כלום ושום דבר. אם כ"ץ היה מחליף את המילה "יהודים" ב"ישראלים" בהודעתו, התוצאה הייתה דומה - אבל הטענות נגדו היו חלשות הרבה יותר. בדיוק על אירועים כאלה אנו שרים מדי שבת בפיוט לכה דודי: "סוף מעשה, במחשבה תחילה".