שר המשפטים יריב לוין צפוי לדרוש היום (חמישי) כי הדיון של הוועדה לבחירת שופטים בנוגע למינוי נשיא ומשנה לנשיא קבועים בבית המשפט העליון יעבור בשידור חי. באופן עקרוני דיוני הוועדה חסויים, אך שר המשפטים לשעבר גדעון סער סיכם עם נשיאת בית המשפט העליון הקבועה האחרונה, אסתר חיות, להעביר דיונים מסוימים בשידור חי.
נוסח ההחלטה, שאושר לפני כשנתיים וחצי, הוא כך: "הוועדה לבחירת שופטים מחליטה כי הופעת מועמד לכהונה בבית המשפט העליון לפני ועדת המשנה, תצולם ותשודר לציבור בשידור ישיר". האם מועמד לנשיאות עליון נחשב כמועמד לכהונה בבית המשפט העליון?
הדעות בעניין חלוקות, ויש להן משמעות כפולה. הדעה הראשונה אומרת שמועמד לתפקיד נשיא בית המשפט העליון לא נחשב כ"מועמד לכהונה", שהרי הוא כבר מכהן בבית המשפט העליון. המשמעות לפי תפיסה זו היא שלא צריך לשדר את הדיונים לקראת מינויו של שופט לתפקיד נשיא בית המשפט העליון ואין לערוך לו שימוע פומבי.
המשמעות הנוספת, והיא העיקרית ביותר, היא לגבי מספר האצבעות הנדרשות למינוי נשיא לעליון. החוק קובע כי בכדי למנות שופט לבית המשפט העליון צריך שבע מתוך תשע האצבעות שיש בוועדה לבחירת שופטים. משמעות הדבר היא שלקואליציה יש ווטו על מינויים לעליון. לפי העמדה הראשונה, מינוי נשיא לעליון אינו מינוי שופט לעליון – ולכן אפשר להסתפק ברוב רגיל של הוועדה, ואין הכרח למנות את הנשיא במינימום של שבע קולות.
העמדה השנייה היא כמובן הפוכה לחלוטין. לפי עמדה זו, תפקיד נשיא בית המשפט העליון הוא תפקיד שיפוטי לכל דבר, והעובדה שהמועמד כבר מכהן כשופט בבית המשפט העליון, לא סותרת את העובדה שכעת הוא מועמד לכהונה בבית המשפט העליון. לפי גישה זו, יש לערוך שימוע פומבי למועמד לנשיאות העליון ובנוסף יש דרישה כי הנשיא ייבחר ברוב של שבע אצבעות לכל הפחות.
מוקדם יותר השבוע נחשף ב"מעריב" כי שר המשפטים יריב לוין לא מתכוון למנות נשיא קבוע לבית המשפט העליון בדיון היום. הישיבה, אותה כינס לוין בצו של בית המשפט העליון, צפויה לעסוק בסדרי הדין של הוועדה לבחירת שופטים במינוי נשיא לבית המשפט העליון – אך לא במינוי עצמו.