לא ברור למה היועצת המשפטית לממשלה מתנגדת לחוק פלדשטיין שמבקש לקבוע כי אין איסור על מסירת מידע סודי לראש הממשלה. חוות הדעת נגד החוק, עליה חתום המשנה ליועמ"שית גיל לימון, מושתת על טענות סותרות זו את זו.
כשקוראים את חוות הדעת לעומקה, לא ברור מדוע היועמ"שית טוענת שמדובר בחוק פרסונלי או שהוא נועד להתערב בהליכים פליליים התלויים ועומדים לפני בית המשפט.
נתחיל בטיעון הלא משפטי. בחוות הדעת נטען שמדובר בחוק שמעלה את הטענה כי חומר מודיעיני קריטי לא הגיע לידיעת ראש הממשלה, וכי "העלאת הטענה באופן שבו היא מועלית אינה אחראית ומהווה פתח גדול להטעיה ולהדהוד טענות שעשוית להתברר כלא נכונות". עם כל הכבוד, לא מדובר בטיעון משפטי אלא בטיעון יח"צ נגד עמדת הפרקליטות בתיק נגד פלדשטיין והנגד.
נמשיך הלאה. נטען כי "ההצעה עומדת בסתירה מוחלטת למבנה ההיררכי, לכפיפות הפיקודית ולמשמעת, שהן אבני היסוד של הגופים הביטחוניים", או כי "ההצעה אף יכולה להביא לפוליטיזציה של עבודת המודיעין לנוכח ממשק בלתי אמצעי בין דרגי עבודה נמוכים לדרג הפוליטי, תוך שינוי יסודי של עקרונות העבודה הקשורים בעבודתם".
ייתכן. אבל זהו בדיוק השינוי שהממשלה מבקשת לקדם. נשים בצד את השאלה האם במקרה הנוכחי התקיימה הטענה להעלמת מידע מראש הממשלה. הפרשה הזאת העלתה שאלה מהותית: האם העברת מידע סודי לראש הממשלה יכולה להיחשב לעבירה ביטחונית חמורה? הרי ברור שהתשובה היא שלילית. זה בדיוק מה שהממשלה מבקשת לקדם. תשובה לשאלה המהותית שהתעוררה בפרשת פלדשטיין.
נתקדם הלאה לכשל הלוגי של חוות הדעת: מצד אחד נטען כי "עולה חשש כבד ולמעלה מכך כי ענייננו בחקיקה פרסונלית, המכוונת להתערבות פוליטית פסולה בהליך פלילי תלוי ועומד, ולמניעת בירור עד תום של פרשה פלילית חמורה הנוגעת גם לסביבתו של ראש הממשלה", ומצד שני נטען כי "איש אינו עומד לדין על כך שמסר מידע לראש הממשלה".
לא ברור איך מצד אחד אפשר לטעון שיש ניסיון של הממשלה להתערב בהליך פלילי, ומצד שני להבהיר כי ההליך הפלילי אינו קשור לחקיקה. רוצה לומר: אם פלדשטיין והנגד לא עומדים לדין על העברת חומרים סודיים לראש הממשלה כפי שכתוב בחוות הדעת, איך החוק שמבהיר כי העברת מידע סודי לראש הממשלה אינה עבירה פלילית משפיע על ההליך הפלילי?