פסק דין שהתקבל לאחרונה בבית משפט השלום בתל אביב, מציב זרקור על התנהלות המשטרה בישראל, כאשר השופט גד מינא, חייב את משטרת ישראל ושוטר, לפצות עורך דין ב-144 אלף שקלים, כולל הוצאות ושכ"ט עורך דין, בגין עיכובים ומעצרים שבוצעו באופן רשלני ולעיתים באופן בלתי חוקי. השופט דחה את תביעת התובע נגד הפרקליטות ותובעים וכן שוטרים נוספים.
על פי התביעה, עורך הדין, מצא עצמו במרכזם של ארבעה אירועים בהם טען למעצרים בלתי חוקיים ולפגיעה חמורה בזכויותיו האזרחיות והמקצועיות. לטענת התובע, באירוע הראשון, הוא ניסה להגן על זכויות שני חשודים שעוכבו על ידי שוטרים. במהלך האירוע מנעו ממנו השוטרים לצלם את המתרחש, ואף מחקו תיעוד שהיה במכשיר הנייד שלו.
בנוסף, טען כי אחד השוטרים בדה תלונות על אלימות מצדו כדי להצדיק את העיכוב. באירוע השני עורך הדין התייצב לסייע לאדם שקיבל דו"ח תנועה, אך לדבריו, שוטרת התנועה סירבה להזדהות ואף קראה לאביה שהגיע לזירה והחריף את האירוע עד למעצרו של התובע. לטענתו, המעצר בוצע באופן רשלני וללא כל עילה חוקית.
באירוע נוסף, עורך הדין ניסה לתעד פעולה משטרתית שלדבריו נראתה בלתי חוקית. בעקבות זאת נעצר שוב, תוך שימוש בכוח מופרז ופגיעה בזכויותיו ובאירוע האחרון, באירוע האחרון, התובע נעצר על ידי השוטר איציק יהודה לאחר שהתעכב ליד התקהלות של ניידות משטרה בתל אביב. במהלך המעצר, עד ראייה שתיעד את האירוע טען כי אולץ על ידי השוטר למחוק את הסרטון שצילם, תוך איומים במעצר אם יסרב.
עורך הדין טען כי בכל אחד מהמקרים פעלו השוטרים באופן רשלני, תוך חריגה מסמכות וניצול לרעה של כוחם. הוא הצביע על דפוס התנהגות שיטתי, שכלל אלימות, מעצרים בלתי חוקיים ופגיעה בזכויות אזרח בסיסיות. בנוסף, התובע טען כי הפרקליטות ניהלה נגדו הליך פלילי ארוך ומייגע, למרות שהיה ברור כי לא ניתן להוכיח את האישומים נגדו. לדבריו, ההליך לא היה רק טעות מקצועית, אלא ביטוי לגישה עוינת מצד מערכת אכיפת החוק.
המשטרה והפרקליטות הגנו על פעולותיהם וטענו כי בכל האירועים פעלו בהתאם לסמכויותיהם החוקיות. באירוע הראשון טענו כי התובע הגיע למקום לאחר שתיית אלכוהול, הפריע לעבודת השוטרים וסירב להישמע להוראות, באירוע השני נטען כי הוא התנהג בגסות, מנע מהשוטרת לסגור את דלת הניידת והתעקש על דרישותיו באופן שחייב את מעצרו. באירוע השלישי טענה המשטרה כי פעולות התובע חרגו מגבולות החוק, וכי המעצר התבצע לשם שמירה על הסדר הציבורי ובאירוע הרביעי הודגש כי התובע התנהג באופן פרובוקטיבי וניסה להפריע לעבודת השוטרים, מה שחייב את מעצרו.
השופט גד מינא שבחן את כל האירועים הגיע למסקנות מגוונות, כאשר דחה את טענות התובע באירוע הראשון והשלישי, אולם לגבי האירוע השני פסק כי מעצרו של עורך הדין היה בלתי חוקי. הוא ציין כי התנהלות השוטרת חרגה מגבולות הסביר וגרמה להסלמת האירוע.
השופט מתח ביקורת על כך שהשוטרת סירבה להזדהות, ועל התנהלות האב שגרמה להסלמה מיותרת ובאירוע הרביעי השופט קבע כי המעצר היה בלתי חוקי, תוך שימוש לרעה בסמכות מצד השוטר, מחיקת התיעוד על ידי עד הראייה פעלה לחובת המשטרה וחיזקה את גרסתו של עורך הדין.
השופט מינא לא חסך בביקורת על המשטרה ואחד השוטרים וציין: "אני סבור שבגין עצם המעצר הבלתי חוקי שחורג מכל סטנדרט סביר והיה למעשה שימוש לרעה בסמכות כאשר גם הוכחה ברמה הנדרשת השמדת ראיה כדי להסתיר את ההתרחשות האמיתית. המעצר הבלתי חוקי באירוע הרביעי הוליד גם כתב אישום בעבירה של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, כאשר באותו אירוע ברחוב התובע לא הפריע לשוטרים במילוי תפקידם וההתנפלות עליו מצידו של השוטר לא היתה מוצדקת", השופט גם ציין כי המדינה דבקה באופן תמוה בגרסת השוטר, למרות הסתירות שהתגלו בעדויות והעובדות שהתבררו בהליך הפלילי.