נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, השופט בדימוס מנחם פינקלשטיין, פרסם החלטה שמצביעה על פגמים בטיפולה של יחידת תביעות משטרתית בתיק עבירות אלימות. במוקד ההחלטה עומדים שני פגמים: אי עדכון נפגעת העבירה על סגירת התיק בהסדר טיעון, והופעת מתמחה בבית המשפט, על אף שהיה כלול ברשימת עדי התביעה.

נפגעת עבירה בתיק עבירות אלימות הגישה תלונה לנציבות על כך ששלוחת קריית שמונה ביחידת התביעות המשטרתית במחוז צפון הגיעה להסדר טיעון עם נאשמת, מבלי לעדכן אותה כנפגעת העבירה. בנוסף, התלוננה כי בדיון שבו הוצג ההסדר לבית המשפט, הופיע מתמחה, אשר נכלל ברשימת עדי התביעה, מאחר ששימש גם כחלק מצוות החקירה בתיק.

בהתייחסותה לתלונה, מסרה ראש השלוחה כי בתיק התביעה תועדו פניותיהם של נפגעת העבירה ובא כוחה, ונכתב בתיק כי נדרש לשוחח עמם טרם יאושר הסדר טיעון. אולם בשל שגגה, המתמחה שהופיע בדיון הגיע ללא תיק התביעה, ולכן לא היה ער לתרשומות שבתיק. ראש השלוחה הסבירה כי הגעת המתמחה לדיון ללא תיק התביעה היא התנהלות שאינה תקינה, אך ציינה כי תקלות מסוג זה עלולות להתרחש לאחר ששלוחת קריית שמונה פונתה לטבריה בשל המצב הביטחוני. המעבר יצר מחסור בכוח אדם וצפיפות בלתי רגילה.

לגבי הופעת המתמחה שנכלל ברשימת העדים, הסבירה ראש השלוחה כי התביעה לא הייתה ערה לכך. היא הדגישה כי כל שעשה המתמחה כחוקר היה פעולה שולית של הכנת דוח צפייה בסרטון המתעד את האירוע. עם זאת, הודתה כי מוטב היה שלא יופיע מתמחה שהייתה לו נגיעה בתיק.

הנציב קבע כי על פי חוק זכויות נפגעי עבירה, הזכות לקבל מראש את פרטי הסדר הטיעון המתגבש ולהביע עמדה בעניינו מוענקת רק לנפגעי עבירות מין או אלימות חמורה. העבירות בכתב האישום בתיק זה לא הוגדרו ככאלה. אולם, מאחר שהתביעה התחייבה לעדכן את הנפגעת, היה עליה לקיים את הבטחתה. הנציב הדגיש כי השמעת קולו של נפגע העבירה בשלב הטיעונים לעונש היא חשובה ומהותית להליך המשפטי.

"מאחר שבמקרה זה נערך הסדר טיעון "סגור", הכולל גם הסכמה לעניין רכיבי הענישה, היעדר עדכון מראש בהסדר הטיעון המתגבש, הוביל לפגיעה נוספת בנפגעת העבירה, בכך שלא ניתנה לה האפשרות למסור הצהרת נפגעת עבירה , בדבר הפגיעה והנזקים שנגרמו לה בשל העבירה.

לגבי התנהלות המתמחה, קבע הנציב כי הופעה של תובע בדיון ללא תיק התביעה איננה רק "תקלה". הוא מצא כי המתמחה ניסה להשיג את נפגעת העבירה טלפונית ולעדכן אותה בשינויים, אך הניסיון לא צלח. לדעת הנציב, אסור היה למתמחה להסתפק בניסיון אחד בלבד לשוחח עם נפגעת העבירה.

באשר להופעת תובע שנכלל ברשימת עדי התביעה, הנציב הדגיש את חשיבות ההפרדה בין הרשות החוקרת לרשות התובעת בהליך הפלילי. הוא ציין כי תפקידם העיקרי של החוקרים הוא לאסוף ולגבש את חומר הראיות בעבודת שטח, בעוד תפקידו העיקרי של התובע הוא לבחון את התשתית הראייתית ולנתח את משמעותה המשפטית.

בעקבות הממצאים, המליץ הנציב לראש חטיבת התביעות במשטרת ישראל לפעול למניעת הישנותם של מקרים דומים. ההמלצות כוללות חידוד החובות החלים על מערך התביעה בעניינם של נפגעי עבירה ושמירה על הפרדה מוחלטת בין הרשות החוקרת לרשות התובעת בתיקים.