על אף המדיניות הנוקשה שמוביל נציב שירות בתי הסוהר, רב גונדר קובי יעקובי, ויישום הנחיות השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר כלפי האסירים הביטחוניים, הרחוב הפלסטיני כבר מחפש את המנהיג הבא - בין אם מארגון החמאס או מהפת"ח.
גנ"מ דודו הררי, ראש מחלקת איסוף בחטיבת המודיעין של שב"ס, מציג תמונת מצב עדכנית: "האסירים הביטחוניים מאז השבעה באוקטובר כבר לא באותו מעמד וסטנדרטים כפי שהיה קודם לכן. כל הסוגיות של מנהיגים, הנהגה, דוברים וכיוצא בזה כבר לא קיימות בעידן הנוכחי. ברמת בתי הסוהר בשנה האחרונה אין באמת דמות שמובילה, או מניעה תהליכים או מצליחה לבלוט בצורה כזאת או אחרת על שאר האסירים הביטחוניים".
לפי נתוני שב"ס, כיום כלואים כ-10,000 אסירים ביטחוניים, כאשר כ-40% מהם משתייכים לפת"ח, 40% נוספים לחמאס, כ-10% לג'יהאד האיסלאמי, והיתר לחזית העממית והחזית הדמוקרטית.
בין הדמויות הבולטות מארגון החמאס, מציין הררי את איברהים חאמד, ראש הזרוע הצבאית של חמאס ביהודה ושומרון באינתיפאדה השנייה, השפוט לעשרות מאסרי עולם. כמו כן את עבאס אל סייד מטול כרם, שפיקד על הפיגוע במלון פארק בנתניה, וחאסן סלאמה מעזה, האחראי לפיגועים קשים בירושלים בשנות ה-90. מוחמד ארמאן, שעמד מאחורי הפיגוע בקפה מומנט בירושלים, נחשב גם הוא לדמות משמעותית בחמאס.
מצד ארגון הפת"ח, מרואן ברגותי נותר הדמות הסמלית המשמעותית ביותר ברחוב הפלסטיני. לצדו מוזכר נאסר עוואף משכם, שהיה דמות מובילה בתקופת האינתיפאדה השנייה.
הררי מדגיש כי מאז השבעה באוקטובר חל שינוי דרמטי: "לא רק שהפרדנו ביניהם אלא גם ניתקנו את כל היכולת שלהם לנהל איזשהו סוג של בניין כוח בבתי הסוהר. כל יכולת העברת המסרים, הטלפונים, הביקורים, כל יכולת לתדרך אסירים אחרים, לנהל אופרציות של הנהגה ובחירות בתוך הכלא - כל הדברים האלה שהיוו את מוקד הכוח שהשפיע גם בזירה החיצונית וגם בזירה הפנימית, מוטטנו באופן אנוש מבחינתם".
בסיכום דבריו, מציין רמ"ח האיסוף כי עם כניסת נציב בתי הסוהר לתפקידו, החל יישום משמעותי בנטרול יכולות המחבלים בכלא, כולל פירוק ההנהגות, מוסדות הדוברים וצמצום תנאי כליאה. צעדים אלה מסכלים את שליטתם על חיי הכלא והרחוב הפלסטיני, תוך הגברת הביטחון האישי של לוחמי הכליאה אל מול המרצחים.