ברקע סירובה של חברת הכנסת טלי גוטליב להתייצב לחקירה במשטרה בטענות לחסינות פרלמנרית, הבהיר אתמול (ראשון) המשנה לפרקליט המדינה לתפקידים מיוחדים, אלון אלטמן, לח"כית כי חסינותה לא מגנה עליה מפני חקירה פלילית. כזכור, גוטליב נקראה להתייצב לחקירה באזהרה בעקבות כך שחשפה פרטים אודות בעלה של פעילת המחאה שקמה ברסלר – שעובד בשב"כ.
מה הצעד הבא בו יוכלו לנקוט רשויות האכיפה?
באופן עקרוני, לא ניתן לעצור חברי כנסת. אילו הייתה טלי גוטליב אדם מהשורה, המשטרה הייתה מבקשת מבית המשפט להוציא צו שיורה לה להתייצב לחקירה. במידה והיא לא הייתה מתייצבת, המשטרה הייתה עוצרת אותה ומביאה אותה לחקירה.
סעיף 3 לחוק חסינות חברי הכנסת קובע כי "חבר הכנסת לא ייעצר אלא אם נתפש בשעה שעשה מעשה פשע שיש עמו שימוש בכוח או הפרעת השלום או בגידה". יהיה קשה מאוד לתת לחוק פרשנות שתאפשר את מעצרה של ח"כ גוטליב, מה שאומר שהאפשרות לעצור אותה נמצאת מחוץ לשולחן.
עם זאת, המשטרה עדיין יכולה לבקש צו שופט שיורה לגוטליב להתייצב. אי ציות לצו בית משפט אמנם לא יביא למעצרה של גוטליב אך ייתן לגיטימיות לכל אקט של הרשויות נגדה. אם היא תחליט לצפצף אפילו על צו שופט, רשויות החקירה והתביעה יוכלו לטעון כי עשו כל שביכולתם בכדי לקבל את גרסתה של גוטליב.
במכתבו, אלטמן כתב לגוטליב כי "כאשר עולה חשד לביצוע עבירה פלילית יש בסמכות גורמי האכיפה לזמן חבר כנסת לחקירה, במסגרתה אף תתברר השאלה האם מעשיו חוסים תחת החסינות המהותית הנתונה לחבר כנסת בגין מעשה או הבעת דעה הנעשים לשם מילוי תפקידו".
המבחן העיקרי שנקבע בפסיקה לגבי חסינות חברי כנסת הוא "מבחן הסיכון הטבעי". המבחן קובע כי חבר כנסת ייהנה מחסינות רק אם הוא פעל באופן לגיטימי, והוא גלש באופן לא מתוכנן אל האמירות האסורות אשר כל אזרח אחר היה עומד עליהן לדין. אם חבר כנסת התבטא באופן פלילי כאשר ההתבטאות הייתה מתוכננת מראש, הרי שחבר הכנסת לא ייהנה מחסינות הכנסת והפרקליטות תוכל להעמידו לדין בגין כך.
יועמ"ש הכנסת הקודם, אייל ינון, הדגיש במכתב לחברי הכנסת: "מליאת הכנסת וועדותיה אינן כשלעצמן "שטח חסין" מפני העמדה לדין, וכי אין בעצם העובדה שההתבטאות האסורה נאמרה בכנסת כדי שהחסינות תתפרס עליה באופן אוטומטי, גם אם באופן טבעי דברים הנאמרים במליאה קרובים יותר לליבת תפקידו של חבר הכנסת".
שאלת המפתח היא האם גוטליב תכננה מראש לחשוף את הפרטים אודות בעלה של פעילת המחאה שקמה ברסלר, או שהדבר בוצע באופן ספונטני. ככל ורשויות החקירה לא יצליחו לייצר גרסה הגיונית לכך שגוטליב פלטה את המידע ללא תכנון מראש, או ככל וגוטליב לא תספק מידע שכזה – הרי שהסיכויים להעמדתה לדין של גוטליב נמצאים ברף הגבוה.
לגוטליב אין סיבה לא למסור גרסה. מכתבו של אלטמן שהבהיר לחברת הכנסת טלי גוטליב כי אין לה חסינות מפני חקירה פלילית היה ברור ביותר, וכל סנגור, בוודאי עם ותק כמו של גוטליב עצמה, יודע כי המכתב נכון לחלוטין. חברי הכנסת אינם חסינים מחקירות פליליות. גם ראשי ממשלה נכנסו אל חדרי חקירות, ולאף אחד מהם לא הייתה חסינות שונה מזו של גוטליב עצמה.
אם לגוטליב יש גרסה לפיה היא אכן פעלה תחת חסינותה הפרלמנטרית, לא ברור למה היא מסרבת לתת גרסה לאירועים, בכדי שהמשטרה תוכל לבדוק האם האירוע בגינו גוטליב נקראה לחקירה אכן חוסה תחת חסינות חברי כנסת או לא. הסירוב של גוטליב להתייצב לחקירה רק מסבך אותה עוד יותר, ומבחינה ציבורית הוא אומר דרשני.
בהיבט הפרקטי, הפרקליטים שיקבלו את התיק יצטרכו לבדוק את התשתית העובדתית המונחת בפניהם ולקבל את ההחלטה האם להגיש כתב אישום נגד גוטליב או לא. ההחלטה של גוטליב שלא למסור את גרסתה, תפעל בסופו של דבר לרעתה. זאת בהנחה כי לגוטליב יש בכלל גרסה שיכולה לשכנע כי היא פעלה תחת חסינותה הפרלמנטרית.