הוא חזר מהמילואים עייף, אחרי חודשים של שירות, רק כדי לגלות שתביעה חדשה מחכה לו – תוספת מזונות. בזמן שהוא לבש מדים והגן על המדינה, גרושתו החליטה לדרוש עוד כסף, בטענה שהילדים שהו אצלה יותר מהרגיל והגרוש קיבל מענק מילואים. בית הדין הרבני, דחה את הבקשה לנסות ולהפיק רווח כלכלי משירותו הצבאי של האב וקבע כי התקופה בה שהו הילדים בביתה בזמן שהאב היה במילואים, נבעה מדרישתה האישית ולא כהחלטה שהתקבלה לטובת הילדים.
על פי התביעה, האישה טענה כי בעקבות שירות המילואים של האב, היא נשאה בעול גידול הילדים ללא סיוע במשך תקופות ממושכות, מה שהוביל אותה לקחת הלוואה בסך 80,000 שקלים. לדבריה, היא נאלצה לכסות הוצאות חריגות כאשר הילדים שהו בביתה במרבית הזמן. עוד טענה כי האב קיבל מענקים גבוהים על שירות המילואים, ולכן עליו לשלם תוספת מזונות עבור אותם ימים.
עם זאת, בית הדין קבע כי למרות שקבלת המענקים של האב אינה מוטלת בספק, אך אין קשר ישיר בין המענקים לבין חיוב מזונות נוסף. הדיינים ציינו כי הימים בהם שהו הילדים אצל האם היו תוצאה של תלונת שווא שהגישה האישה, מה שהוביל לצו הרחקה זמני שנדחה מאוחר יותר על ידי בית המשפט.
בית הדין הדגיש כי הימצאות הילדים בבית האם בזמן שירות המילואים הייתה בניגוד לרצונו של האב ובעל כורחו. "האב לא ביקש כי הילדים ישהו עם האם – זו הייתה דרישתה. לא ניתן לחייב את האב בתוספת מזונות עבור מצב שהתהווה מכוח דרישת האם בלבד", נכתב בפסק הדין.
בהתייחס לטענת האם כי המשמורת המשותפת כמעט ולא התקיימה בשל היעדרויות האב במילואים, קבע בית הדין כי האב שהה עם הילדים בכל הזדמנות אפשרית, אף במהלך המילואים. על פי טופס 3010 שהוצג, האב לקח את הילדים לחופשה ארוכה לאחר שחרורו מהמילואים ואף דאג לשהות עמם כאשר האם יצאה לחופשה או הייתה חולה.
בסיכום פסק הדין נקבע כי אין מקום להוסיף או להפחית מדמי המזונות שנקבעו בעבר, וכי שני ההורים נדרשים לפנות לתיאום הורי כדי למנוע חיכוכים עתידיים.