שופט המעצרים גד ארנברג מבית משפט השלום בירושלים מותח ביקורת חריפה ביותר על המשטרה לאור בקשתה לקבוע תנאי שחרור כבדים במיוחד למעצר חרדי צעיר שנעצר במסגרת ההפגנות נגד עבודות הרכבת הקלה בירושלים. השופט קבע כי המשטרה מפלה בין מפגינים חרדים למפגינים ברחובות עזה וקפלן.
"הצדדים חלוקים על תנאי השחרור אותם יש להטיל על המשיב שהוא קטין ולפי החשד השתתף אתמול בהפגנה בלתי חוקית שבה אף תקף שוטרים", פתח השופט את החלטתו. "המשיב מכחיש את עצם השתתפותו בהפגנה ובוודאי את תקיפת השוטרים. לדבריו ירד מהישיבה לאחר ששמע צעקות ושוטרת נתקלה בו".
השופט ארנברג הוסיף: "עיינתי בחומרי חקירה ובטענות הצדדים ומצאתי כי תנאי השחרור שמבקשת המבקשת חורגים מהמקובל לגבי הפגנות אחרות שמתנהלות בירושלים במקומות אחרים כגון רחוב עזה, קפלן וכדומה. מדובר בתנאים שהם קשים לעין ארוך מהתנאים שבהם מבקש בית משפט לשחרר, מפגינים שנעצרים בהפגנות במקומות האחרים.
בנזיפה במשטרה, הוסיף השופט: "אין מקום לעשות חילוק בתנאי השחרור לפי אופי המפגינים או השתייכותם הארגונית או הדתית או כל השתייכות אחרת ואין מקום לקבוע תנאים מחמירים יותר לגבי מפגינים חרדים מאשר נקבעים לגבי מפגינים אחרים, יש להניח שכן מפגין סובר שהוא מפגין לעניין שחשוב לו".
עורך הדין שלמה חדד שייצג בתיק מסר: "החלטת השחרור מדברת בעד עצמה, כאשר בית המשפט ביקר את המשטרה שאינה נוהגת באופן שוויוני. אין ספק כי המדובר באכיפה בררנית כלפי הציבור החרדי בכל הנוגע להפגנות".
"המשטרה נוהגת בכפפות של משי כלפי מפגיני קפלן וכלפי המפגינים למען שחרור החטופים כמו כן בהפגנה נוספת באותו היום בירושלים בגשר המיתרים נעצרו ושוחררו או לחלופין הועברו לבתי המעצר כאשר החשודים החרדים נשארו בתאי שהייה עד לדיון. המשטרה נוקטת כלפי הציבור החרדי ביד קשה הרבה יותר תוך שימוש בכוח בלתי סביר", הוסיף עורך דין חדד.
בנוסף לכך, טען עורך הדין חדד כי "המפגינים היחידים שהוגשו כנגדם כתבי אישום מטעם מערך התביעות המשטרתיות או מטעם הפרקליטות בגין היזק לרכוש או התפרעות במקום ציבורי (כשלא מדובר על עבירות של דריסה או תקיפת שוטר) הוגשו רק כנגד הציבור החרדי".
ממשטרת ישראל נמסר:
בפתח הדברים נדגיש כי כל ניסיון לייחס למשטרה אכיפה בררנית, חוטא לאמת ופוגע בעבודת השוטרים שפועלים לילות כימים למען ביטחונם של כלל אזרחי מדינת ישראל.
החשוד נעצר במהלך הפרת סדר אלימה שכללה עימותים פיזיים עם שוטרים כולל תקיפת שוטרים גם באמצעות ריסוס בגז פלפל, יידוי אבנים וגרימת נזק לתשתיות הרכבת. במהלך הפרת סדר זו, נפצעו 2 שוטרים ביניהם קצינת משטרה שעל פי החשד הותקפה על ידי החשוד שנעצר והובא לבימ"ש לשחרורו בתנאים בהתייעצות עם הפרקליטות.
הן רק בתאריך 24.12.24, ציין בימ"ש מחוזי בפסיקה בדיון בערר על תנאי שחרור שנקבעו למשיבים, שנעצרו במהלך התקהלות אסורה, בידי בית משפט השלום (כב' השופטת חוי טוקר) בהחלטה מיום 23.12.24: "שאלת הצורך במעצרו של חשוד כמו גם תנאי שחרורו לא מוכרעת בהתאם להשתייכות מגזרית. נדרשת בחינה פרטנית, לכל מקרה וכל משיב, בדבר טיב עילות המעצר ועצמתן, והדרוש על מנת להתמודד עמן מחד, תוך הימנעות מפגיעת-יתר בזכויות החשוד מאידך", עוד הוסיף בימ"ש מחוזי בהחלטתו לגבי שחרורו של אחד המשיבים: "המשיב נתפס בהתקהלות אסורה במסגרת מחאה כנגד עבודות הרכבת הקלה בירושלים. לפי חומרי החקירה, תוך אותה התקהלות שכללה קריאות גנאי לשוטרים ויחד עם המשיבים האחרים הוא נכנס לבור שבמקום, התנגד (בדרך של שילוב ידיים עם אחרים) להוצאתו מהבור, ורק לבסוף עלה בידי השוטרים להוציאו.
לפי דוחות הפעולה ההתקהלות מנעה בפועל את המשך העבודה במקום, כללה מעורבים נוספים וגרמה לחסימת כביש. מקרים מעין אלה חוזרים ונשנים בתוואי העבודה על הרכבת הקלה, וקיים אינטרס ציבורי למנוע את הישנותם. זאת, הן כדי למנוע את הפגיעה החוזרת בעבודות שנועדו לרווחת תושבי העיר ובכלל, הן כדי למנוע את חסימתו של ציר תנועה מרכזי, והן כדי שהמשטרה בירושלים, שבימים אלה בפרט מאז פרוץ המלחמה והתדרדרות המצב הביטחוני ידיה עמוסות לעייפה, תהא פנויה למשימות חיוניות. הצורך האמור מודגש נוכח הימשכות התופעה, לאורך תקופה של שנים".