בית המשפט למשפחה הורה השבוע על ביצוע בדיקה גנטית חרף התנגדות האב הנטען. השופטת נאוה גדיש קבעה כי זכותו של קטין לדעת את זהות אביו גוברת על סירובו של האב הנטען לביצוע הבדיקה.
המקרה חושף מערכת יחסים סבוכה במיוחד בין בני הזוג, שהם כבר הורים לשני ילדים משותפים - האחד בן ארבע והשני בן שלוש. למרות מערכת יחסים עכורה שהחלה כבר בסמוך ללידת בנם הבכור, המשיכו השניים בקשר והביאו לעולם ילד נוסף. בית המשפט ציין כי בין הצדדים מתנהלים לא פחות מ-17 תיקים משפטיים, כאשר 12 מתוכם מהווים בקשות הדדיות לצווי הגנה.
מורכבות נוספת עולה מהעובדה שלאב הנטען יש תשעה ילדים נוספים משתי מערכות יחסים אחרות, כאשר חלק מהילדים נולדו במקביל מנשים שונות. עובדה זו שימשה את בית המשפט בקביעתו כי טענת האב בדבר קשרים אפשריים של האם עם גברים אחרים "מקוממת".
על פי הנוהל הרגיל, כפי שהציג נציג היועצת המשפטית לממשלה, כאשר הורים שאינם נשואים מצהירים על אבהות בשנה הראשונה לחיי הקטין, האבהות נרשמת על סמך הצהרתם בלבד. אולם במקרה זה, בהיעדר הצהרה משותפת, נדרשת הוכחה משפטית מוצקה.
האם טענה באופן עקבי, עוד במהלך ההיריון ובהליכים משפטיים קודמים, כי האב הנטען הוא אבי ילדה. היא העידה בבית המשפט: "לא הייתה לי שום מערכת יחסים בזמן ההיריון. מהיום שהייתי איתו ועד היום, לא הייתה לי מערכת יחסים עם אף גבר אחר".
האב הנטען, מצדו, לא הכחיש את הקשר האינטימי עם האם, אך טען כי היו לה קשרים עם גברים נוספים. בדיון בבית המשפט הוא אף התבטא באופן בוטה, באומרו: "גם אם נלך בהכי מגעיל והכי רחוק, גם אם זה שלי. בזמן שהיא הייתה בהיריון, שהיא טוענת שהילד שלי, היא שכבה עם מישהו אחר, את רוצה שאני ארשום ילד כזה על שמי?"
השופטת גדיש קבעה כי יש להעדיף את עדות האם, שיודעת עם מי קיימה יחסי אישות, על פני השערות האב הנטען. היא הדגישה כי התנגדות האב נובעת מעלבון אישי ולא מטעמים ענייניים, וכי טענותיו בדבר קשרים אפשריים עם גברים אחרים נטענו בעלמא, ללא כל ביסוס.
בפסק דינה, הסתמכה השופטת על חוק מידע גנטי, המאפשר לבית המשפט להורות על בדיקה גנטית גם ללא הסכמת הנבדק, כאשר קיים "סיכוי סביר" לנכונות טענות המבקש. היא ציטטה את השופט ג'יוסי שקבע כי "זכותו של כל קטין לדעת מיהו אביו וזאת מתוקף זכותו לכבוד. למען לא יהיה תלוש, אלמוני ובן בלי שורש".
בית המשפט הורה כי האם תישא בעלות הבדיקה בשלב הראשון, בסיוע הלשכה לסיוע משפטי, וחייב את האב הנטען בהוצאות משפט בסך 7,500 שקלים. בית המשפט אף הזהיר את האב מפני אי-התייצבות לבדיקה, והורה לעורך דינו להבהיר לו את משמעות הדבר.