בית המשפט דחה תביעה יוצאת דופן של אב שביקש מחתנו להשיב 300,000 שקלים, מחצית ממתנה שהעניק לזוג לרכישת ושיפוץ דירה. האב טען כי לו ידע שהזוג עתיד להתגרש, לא היה מעניק את המתנה מלכתחילה. השופט מרדכי (מוטי) לוי דחה את התביעה תוך ביקורת חריפה על התנהלות האב ומניעיו וחייב אותו ב-25 אלף שקלים הוצאות משפט.
התביעה הוגשה, בסמיכות זמנים להגשת תביעת גירושין של הבת נגד החתן. על פי פסק הדין, האב טען שהעניק לזוג סכום כולל של 600,000 שקלים - מחציתו כהון עצמי לרכישת דירה ומחציתו לשיפוצה. הדירה, שנרכשה מהורי החתן בסכום של 1,200,000 שקלים, מומנה באמצעות המתנה הנטענת והלוואת משכנתא בסך 900,000 שקלים.
האב הציג את עצמו כמי שפעל מתוך דאגה לבתו. בכתב התביעה טען כי "במרוצת השנים העביר כספים רבים אל הצדדים בכדי שיהא באפשרותם לעמוד בכלל התחייבויותיהם והכל מתוך דאגת התובע לרווחת בתו ונכדיו הקטינים אשר טובתם בלבד עמדה לנגד עיני התובע". לטענתו, המתנה ניתנה במטרה "להעניק להם במתנה את ההון הנדרש לצורך רכישת הדירה, עת סבר כי הדבר יעניק לבתו ביטחון ויציבות בדמות בית בבעלותה וסבר כי הדבר יוכל לסייע לצדדים לשקם את יחסיהם ולמנוע את פרידתם".
החתן הציג תמונה שונה לחלוטין. הוא טען כי התובע "אינו שה תמים" וכי "בכל אחד מהמהלכים בהם נהג כלפי הצדדים ובכלל בחייו, חשב קודם כל על טובתו האישית ועל התועלת שיכולה לצמוח לו מהמהלך, גם כאשר מדובר בביתו, בעלה וילדיהם".
לגבי ההון העצמי, החתן טען כי הוריו הסכימו "להשהות את החזר הסכום ולקבלו בזמן שיהיה לצדדים נוח יותר מבחינה כלכלית" בשל המצב הכלכלי והמשבר הקורונה. באשר לשיפוצים, טען כי עלותם הייתה לכל היותר 50,000 שקלים.
השופט לוי דחה את טענות האב. הוא קבע כי האב לא הצליח להוכיח את העברת הכספים הנטענת, וכי עדויות עורך הדין שטיפל בעסקה ואם החתן סתרו את גרסתו. במיוחד ביקר השופט את הניסיון להציג את המתנה כ"עסקה". בלשונו: "תמוהה בעיני הגדרת המתנה כעסקה. להבנתי לא ניתן לראות בהענקת מתנה של הורה לילדיו 'עסקה' שצד אחד לעסקה הוא ההורה הנותן והצד השני של העסקה היא מערכת היחסים של הילדים מקבלי המתנה".
השופט אף התייחס לבעייתיות בטענת האב שלא ידע על מצב היחסים של הזוג: "התובע ידע גם ידע שלבד ממריבות המאפיינות כל זוג צעירים המגדל ילדים... לצדדים גם בעיות כלכליות המעיבות על חיי הזוגיות שלהם ועתידם הזוגי ועדיין בחר שלא לברר באשר לעתידם". השופט הדגיש כי לא ניתן לראות במתנה משפחתית "עסקה" הניתנת לביטול בדיעבד על בסיס אי התממשות ציפיות ההורים.
