ביום ראשון הקרוב שר המשפטים יריב לוין יהיה מחויב להעלות בוועדה לבחירת שופטים את בחירת נשיא בית המשפט העליון. כעת, יש רוב של שישה חברים בוועדה התומכים בשיטת הסניוריטי, לפיה נשיא בית המשפט העליון הוא וותיק השופטים. בהתאם, מי שצפוי להתמנות לנשיא הוא ממלא המקום הנוכחי - השופט יצחק עמית.
השר יריב לוין ניסה להילחם במינוי של עמית לתפקיד, בכוונה להביא לסיומה של שיטת הסניוריטי ולהתחיל במינוי נשיא לפי כישורים. נציגת האופוזיציה בוועדה לבחירת שופטים, שני נציגי לשכת עורכי הדין ושלושת השופטים מתנגדים לכוונתו של לוין להביא לשינוי הזה, והם נלחמים בכל כוחם בכדי להמשיך את שיטת הסניוריטי ולהביא לבחירתו של עמית.
לפי תלונה שהגיש עו"ד יותם אייל, מנכ"ל הפורום המשפטי למען ארץ ישראל, השופט יצחק עמית ישב בדין ב-13 תיקים הקשורים לחברות בהן אחיו וגיסו כיהנו בתפקידים שונים. הפרטים פורסמו ב"מעריב" על ידי העיתונאי קלמן ליבסקינד.
השופט יצחק עמית פירט בתגובה ארוכה מדוע הוא פעל כשורה ולא היה בניגודי עניינים, והוסיף למסור: "אין בכוונתי להיכנע למסע ההכפשות המאורגן המתנהל כלפי בתקופה האחרונה, שכל תכליתו לסכל את מינויי לנשיא בית המשפט העליון ולפגוע באמון הציבור ברשות השופטת. זוהי מטרה שסומנה מראש. מועמדותי בעינה עומדת. לכל הטענות שהועלו נמסרו וימסרו על ידי מענים עניינים ומפורטים, המפריכים כל אחת מהן ואת הדברים יש להביא להכרעת הוועדה לבחירת שופטים".
אל תגידו לא ידענו - הטבה מיוחדת למי שרוצה ללמוד אנגלית. לחצו כאן לשיעור ניסיון מתנה וללא התחייבות>>
בוועדה לבחירת שופטים לא השתכנעו כי הסיפור בנוגע לניגודי העניינים מספיר חמור בכדי לא למנות את עמית לתפקיד השיפוטי הרם ביותר במדינת ישראל.
לאחר מכן, הגיע הפרסום כי עיריית תל אביב הגישה כתב אישום נגד השופט יצחק עמית ודיירים נוספים בבניין בגין ליקויים בנכס. באורח פלא, העירייה חזרה בה מהאישום נגד עמית. נגד שאר הדיירים התיק המשיך להתנהל, עד לאחר תיקון הליקויים. למרות הגשת כתב האישום נגדו על ידי עיריית תל אביב, עמית ישב בתיקים להם העירייה הייתה צד.
בנוסף, פורסם כי עמית היה צד לעוד שלושה הליכים הקשורים לנכס, אך לא תחת השם יצחק עמית הידוע אלא תחת השם יצחק גולדפריינד, שמו הקודם.
חוק בתי המשפט קובע כי כאשר שופט הוא צד להליך, עליו לדווח על כך לנשיא העליון בכדי שיחליט על המקום בו יידון ההליך. עמית לא דיווח, לכאורה בניגוד לדין.
השופט שדן בתיק, קובי ורדי, נכנס כמועמד לקידום למחוזי כאשר השופט יצחק עמית היה חבר בוועדה לבחירת שופטים. מכיוון שעמית לא דיווח על ההליכים האזרחיים בהם הוא מעורב, הרי שאף שם לא נכנס לרשימת המניעויות שלו - וכך יצא מצב בו השופט עמית דן בתיקים של המשרד שייצג אותו ואת אחיו.
גם כאן, השופט עמית טען שהוא לא ידע ולא היה לו מושג. הוא נתן לאחיו ייפוי כוח בכדי שיטפל בנכס, ולכן לא היה לו שמץ של מושג מה מתרחש ומי המשרד שמייצג אותו באמצעות אחיו.
לא ברור מדוע היה שימוש בשם משפחתו הקודם של השופט עמית, אבל ניחא. גם כאן הרוב בוועדה לבחירת שופטים סבור שאין לסור משיטת הסניוריטי ויש למנות את עמית לתפקיד ראש הרשות השופטת.
אמש פרסם העיתונאי עמית סגל כי עמית דן בהחלטתו של השר דוד אמסלם לבטל את נבחרת הדירקטורים המונה 400 איש בלבד, כאשר אחיו נמנה בין הדירקטורים בנבחרת.
עמית טען כי כהונת אחיו נקצבה מראש והייתה צפויה להסתיים ביולי 2021, אלא שאחיו של עמית הגיש מועמדות ונבחר בשנת 2022 לנבחרת הדירקטורים פעם נוספת. הדיון בביטול נבחרת הדירקטורים משליך ישירות על אחיו של השופט עמית, אך הוא בחר לשבת בדין - וזה לא כל מה שפורסם אמש.
ממש לאחרונה פורסם סיפור נוסף, לא מעניין במיוחד, באשר לחריגת בנייה בביתו של השופט יצחק עמית. גם כאן, אל תתפלאו, לשופט עמית לא היה מושג שיש משהו בעייתי. הוא בכלל לא ידע שיש בעיה כלשהי.
ואז הגיע הפרסום של העיתונאית שלי טפיירו בכאן 11 אמש. תכתובות המעידות לכאורה כי השופט עמית ידע על חריגות הבנייה כבר בשנת 2020. והסיפור הפך מאירוע קטן של עבירות בנייה, לאירוע גדול יותר של שאלה לגבי אמינותו של עמית - מה שפותח את השאלה לגבי תשובותיו בנוגע ל-13 התיקים בהם הוא ישב בדין, לכתב האישום שהוגש נגדו, להליכים שהוא ניהל בנוגע לנכס שלו וגם בנוגע לישיבתו בדין בנוגע לנבחרת הדירקטורים.
בעקבות כל הפרסומים על עמית, שר המשפטים לוין פנה לעמית וביקש ממנו להקפיא את מועמדותו לתפקיד השיפוטי הרם ביותר במדינת ישראל: "יהא זה ראוי שתפנה מיוזמתך לוועדה לבחירת שופטים , וכן תמסור הודעה להרכב הדן ב בג"ץ 1711/24 ותבקש להשהות את הליכי בחינת מועמדתך לנשיא לבית המשפט העליון. זאת, עד לקיום בדיקה מקיפה שתיתן בידי הוועדה לבחירת שופטים ובידי הציבור את מלוא התשובות הדרושות, הן בפן העובדתי והן באשר להשלכות המשפטיות במקרים השונים".
במידה והשופט עמית יבחר שלא להקפיא את מועמדותו, ניתן לנחש מראש מה תהיה תוצאת ישיבת הוועדה לבחירת שופטים הבאה. ככל הנראה הישיבה תידחה, אך הרוב בוועדה עדיין יצביע למנות את עמית לתפקיד הנשיא - בשם הסניוריטי.
והשאלה הגדולה היא מהיכן נובעת קדושת הסניוריטי? האם המנהג ירד בהר סיני יחד עם לוחות הברית? האם הוא מעוגן בחוק יסוד? (ספויילר: לא) מדוע אסור לעבור על המנהג הזה בשום דרך ובשום מצב - גם לא במצב בו יש טענות קשות כל כך נגד השופט הוותיק ביותר בבית המשפט העליון? האם לא נכון לדרוש מהשופטים להשהות את הליך בחירת הנשיא עד לסיום בירור הטענות נגד עמית - או לבחור פשוט שופט אחר כנשיא?
"אין לשופט חרב או ארנק אלא את אמון הציבור בלבד", אמר פעם השופט אהרן ברק. אם קדושת הסניוריטי, שמקורה אינו ידוע, תביא למינויו של השופט יצחק עמית לנשיא בית המשפט העליון בטרם יתבררו כלל הטענות נגדו - השופט, שחסר לו הארנק והחרב, יהיה גם ללא אמון הציבור.
