הוועדה לבחירת שופטים בחרה אמש (ראשון) נשיא חדש לבית המשפט העליון, השופט יצחק עמית. הנשיא החדש מונה כשופט בבית המשפט העליון בגיל 51 בלבד והוא נחשב לעילוי משפטי שצמח מבית משפט השלום הנידח בעכו, לתפקיד הרם ביותר במערכת השפיטה הישראלית. עמית ידוע בפסקי דינו הפשוטים, שמנוסחים בצורה נגישה לכלל הציבור ולא למשפטנים בלבד.
כחלק ממאבקי הכוח במערכת המשפט, שר המשפטים יריב לוין עיכב בחירת נשיא קבוע לבית המשפט העליון כל עוד שופטי העליון החברים בוועדה לבחירת שופטים לא מגיעים עמו לפשרות באשר למינוי שופטים חדשים לבית המשפט העליון. שופטי העליון הטילו ווטו מוחלט על המועמד המוביל של לוין, ד"ר אביעד בקשי מפורום קהלת, ולוין סרב לכנס את הוועדה לבחירת שופטים לצורך מינוי נשיא חדש לעליון.
במסגרת עתירה של התנועה לאיכות השלטון, בג"ץ הורה לשר המשפטים יריב לוין לכנס את הוועדה לצורך מינוי נשיא קבוע לבית המשפט העליון. לוין משך את ההליכים, כשהוא נזהר שלא להפר את פסיקות בג"ץ. לאחר שבג"ץ הוציא צו סופי לכינוס הוועדה, לוין ביקש לדחות את כינוסה בעקבות פרסומים נגד השופט יצחק עמית. כינוס הוועדה נדחה בעשרה ימים, במהלכם פורסמו סיפורים נוספים אודות התנהלותו של השופט יצחק עמית - כגון הוצאת צו ביניים בעתירה נגד ביטול נבחרת הדירקטורים, בזמן שאחיו של השופט עמית היה חבר באותה הנבחרת ממש.
שר המשפטים לוין ביקש פעם נוספת לדחות את הדיון בוועדה לבחירת שופטים, אך בקשתו נדחתה. הוועדה כונסה היום למשך שעות רבות של דיונים. שלושת חברי הוועדה המייצגים את הקואליציה - השר לוין השרה אורית סטרוק וח"כ יצחק קרויזר - החרימו את הדיונים, כאשר מבחינתם הצו שכינס את הוועדה אינו חוקי. בעקבות כך השלושה לא השתתפו בדיוני הוועדה אשר הסתיימו אמש במינוי השופט יצחק עמית לנשיא בית המשפט העליון.
לאחר סיום הישיבה, שר המשפטים לוין שלח מכתב דרמטי ביותר למנהל בתי המשפט השופט צחי עוזיאל, במסגרתו כתב: "כל עוד לא נבחר נשיא לבית המשפט העליון בהליך תקין על פי חוק ובהתאם לסמכויות המוקנות לוועדה לבחירת שופטים וליושב הראש שלה, לא ניתן יהיה לבצע פעולות הדורשות עבודה משותפת בין נשיא בית המשפט העליון ושר המשפטים. לפיכך, הנני להודיע באופן חד משמעי כי איני מכיר בכב' השופט יצחק עמית כנשיא בית המשפט העליון, וההליכים במסגרתם "נבחר" פסולים מן היסוד ובלתי חוקיים".
משמעות ההחלטה של לוין שלא להכיר ביצחק עמית כנשיא בית המשפט העליון הינה דרמטית ביותר, ותביא להשפעה על מערכת המשפט כולה. לשר המשפטים ונשיא בית המשפט העליון יש סמכויות לקבל החלטות רבות לצורך פעילות שוטפת תקינה של מערכת המשפט. סמכויות אלה כוללות בין היתר, בחירת נשיאים וסגני נשיאים, שופטי בכירים ושופטים עמיתים ועוד. ללא שיתוף פעולה מצד לוין, בידי עמית תהיה סמכות לקבוע את ההרכבים בבית המשפט העליון - וזהו.
המשמעות מבחינת מערכת המשפט אינה פשוטה. העומס שנוצר מדי יום על המערכת, מחייב החלטות מהירות אשר מסורות לידי נשיא בית המשפט העליון בהסכמת שר המשפטים או להפך. ללא הפעלת סמכויות אלה, מערכת המשפט תקלע לסחרור. המשמעות היא כי כל פעולה ששר המשפטים לא ינקוט בה, תחייב הגשת עתירה לבג"ץ לצורך הפעלתה.
כך, בסופו של דבר שופטי בג"ץ יאלצו לנהל בצווים שיפוטיים כל היבט במערכת המשפט. כפי שכתבתי בעבר, גם אם המהלך למינוי השופט יצחק עמית לנשיא בית המשפט העליון "על הראש" של שר המשפטים יריב לוין היה מהלך צודק, הוא בהחלט לא היה מהלך חכם.