בית משפט השלום בבאר שבע דחה תביעה בסך 770,000 ש"ח שהגיש ראש מועצת מיתר לשעבר נגד חבר אופוזיציה שהפך לראש המועצה במקומו. פסק הדין ניתן לאחר למעלה מארבע שנים מהגשת התביעה, ארבע שנים בהם הנתבע נאלץ להתגונן בבית המשפט מול תביעה שנדחתה באופן מלא.

התובע הוא שמעון מזוז, שכיהן כראש המועצה. התביעה הוגשה נגד שמעון פרץ שהיה חבר אופוזיציה והפך בבחירות האחרונות לראש המועצה בעצמו. מזוז טען כי פרץ פרסם עשרות פוסטים מכפישים ברשתות החברתיות, בהם ייחס לו מעשי שחיתות, שימוש פסול בכספי ציבור והתנהגות אלימה ופלילית.

בית המשפט, בפסק דין מקיף, קבע כי מרבית הפרסומים היו בגדר ביקורת פוליטית לגיטימית. השופט עמית יריב ציין כי על אנשי ציבור להיערך לביקורת רבה יותר מהאדם הממוצע, וכי חופש הביטוי הפוליטי גובר כאשר מדובר בביקורת על נבחרי ציבור. עוד הודגש כי חברי אופוזיציה ברשויות מקומיות זקוקים למרחב ביטוי רחב יותר בשל חסמי המידע הקיימים מול הנהלת הרשות.

"אם נחייב את חברי האופוזיציה ברשות מקומית להוכיח כל דבר ביקורת שפרסמו ברמה שיעמוד בדרישות החוק, ונשלול מהם את הגנת החוק אם לא עמדו בנטל ההוכחה, נמצאנו מטילים אפקט מצנן דרמטי, קשה ובלתי מוצדק על יכולתה של אופוזיציה עירונית להביא לפני ציבור התושבים ברשות המקומית את הסתייגויותיה מהתנהלות הנהלת הרשות המקומית. מגבלה כזו תפגע לא רק בנבחרי הציבור שאינם חלק מהנהלת הרשות, אלא גם – ובעיקר – ביכולתם של תושבי הרשות המקומית האמורה לקבל מידע על ליקויים בהתנהלות הרשות ולהיות שותפים לדיון ענייני בדבר אופן התנהלות הרשות".

לאחר ניתוח של 50 פרסומים שונים, בית המשפט דחה את התביעה במלואה וחייב את מזוז לשלם הוצאות משפט ושכר טרחה לנתבעים בסך עשרות אלפי שקלים. השופט עמית יריב כתב: "סקרתי את כל חמישים הפרסומים, על מנת להראות, כי המשותף לכל הפרסומים הללו הוא עיסוקם בנושאים מהותיים, שנכון וראוי ללבן אותם במישור הציבורי. נבחר ציבור נדרש לעמוד לביקורת הציבור הבוחר בו. ביקורת זו – לא תמיד היא נעימה לעין או לאוזן, לא תמיד היא נעשית בכפפות של משי או בלשון רכה. אולם כעולה גם מפסיקת בית המשפט העליון, כאשר עסקינן בביקורת על נבחר ציבור, על הפרסומים לחרוג מגדרי השיח הציבורי המקובל חריגה משמעותית".

השופט עמית יריב מתח ביקורת חריפה על התנהלותו של מזוז בהגשת התביעה: "דומה כי חלף הגשת תביעה זו, ראוי היה כי ראש הרשות המקומית, הוא התובע בהליך זה, היה משיב תשובות ענייניות לפרסומי האופוזיציה, נוהג שקיפות בנתונים, ונותן מענה לטענות שהועלו נגדו. מהלך כזה, ולא הגשת הליך משפטי, הוא שמאפשר למנהיגים לקבל את אמון הציבור, ולהוכיח לציבור הבוחרים, כי הם ראויים לאמון שניתן בהם".