"קשה לשפוט ראש ממשלה מכהן ועוד בתקופת מלחמה", אומר עו"ד ששי גז, מבכירי הפרקליטים בישראל, בראיון ל"מעריב". "השאלה היא איך אתה מאזן שגם המשפט יתנהל וגם המדינה תתנהל, איך מאזנים בין הנקודות שלפעמים יש בהם סתירה".
הדברים נאמרים על רקע יום העדות ה-12 אתמול של ראש הממשלה בנימין נתניהו בבית המשפט המחוזי בתל אביב, בתיק בזק-וואלה (4000), שהתאפיין בהתפתחויות משמעותיות. גז מתאר את המציאות המשפטית המורכבת: "נתניהו רוצה פעמיים בשבוע ועד היום לא היה שבוע שבו התקיימו שלושה דיונים".
עורך הדין מצביע על קשיים ספציפיים: "נתניהו לא יכל להביא את שר הביטחון כי הוא איש פוליטי וגם איש אמונו". הוא מרמז כי "יכול להיות שהשופטים רצו להגיד לנתניהו שמעתה כל בקשה עניינית". "זה לא משפט קל לניהול, לא היה דבר כזה אף פעם", מדגיש גז. "נתניהו נכנס מהחלון אחרי שסגרו לו הדלת. זה מגה משפט, קשה לנהל משפט בזמן מלחמה".
בדיוק באותו יום, הגיש עורך דינו של נתניהו, עמית חדד, בקשה לבית המשפט לתאם את הדיון הביטחוני. בשל "נסיבות ביטחוניות" שהוצגו בדיון החסוי, ובין המציגים ראש אמ"ן שלומי בינדר, נעתר בית המשפט לבקשה וביטל את יום הדיונים המתוכנן. נתניהו עצמו הדגיש את חשיבות השינוי, וטען כי מדובר ב"שינוי נסיבות שיש לו השלכות על עתיד המדינה". הפרקליטות, מנגד, התנגדה לבקשה.
"מדינה לא יכולה לרשות לעצמה ראש ממשלה מכהן", אומר גז, "ואולי צריך לחשוב על דרכים אחרות. זו סיטואציה לא הגיונית". הוא מסביר את המורכבות המשפטית: "שופטים לא יכולים להפסיק את המשפט, לעומת הפרקליטות. הם זקוקים לפסק דין או להחלטות מקדמיות כדי לעצור את המשפט".
"לכן, אם בית המשפט נותן אוטומטי מבקרים אותו מצד אחד ואם הוא דוחה מבקרים אותו מהצד השני", מסביר גז. "בית המשפט מנסה לזרום בין שני דברים - ניהול המשפט ולאפשר לראש הממשלה לנהל את המדינה". באופן מעניין, גז מסכם: "עד היום אני לא זוכר בקשה שנתניהו לא קיבל".
כאמור, בהמשך אותו יום, זומנו חברי ועדת המשנה למודיעין של ועדת החוץ והביטחון לדיון פתאומי. נתניהו צפוי להשתתף בדיון זה יחד עם שישה חברים נוספים: יולי אדלשטיין, בועז ביסמוט, ינון אזולאי, גדי איזנקוט, רם בן-ברק ושרון ניר. ראש אמ"ן, האלוף שלומי בינדר, הוזעק מכנס צמרת צה"ל שבו הוצגו תחקירי 7 באוקטובר, כדי להציג בפני השופטים את תמונת המודיעין הישראלית והאיומים הביטחוניים הנוכחיים.
