האם אדם חף מפשע מרצה בכלא עונש של מאסר עולם? הסנגוריה הציבורית הגישה היום (ראשון) לבית המשפט העליון בקשה למשפט חוזר עבור עובדיה שלום, שהורשע ברצח עורך הדין שמואל לוינסון ב-1994. מאז הורשע עובדיה הוא טוען לחפותו וכעת מבקשת הסנגוריה הציבורית להגיש עשרות ראיות חדשות, "אשר יוצרות מסה קריטית שבכוחה לשנות את תוצאת המשפט".
בסנגוריה מתבססים בין היתר על ממצאי בדיקות דנ"א אשר בוצעו במוצגים מזירת העבירה במעבדה בארצות הברית, המוכיחים לטענתם כי על אף אחד מהמוצגים שנבדקו לא אותר דנ"א של שלום עובדיה, ומנגד, על סדרת מוצגים נמצא דנ"א של אדם אלמוני, שאיננו עובדיה ואיננו לוינסון או מי מבני משפחתו. זאת למרות שידוע שבין לוינסון לרוצחו התנהל מאבק.
בבקשה, שהוגשה באמצעות עו"ד קרן אבלין-הרץ, מנהלת המחלקה למשפטים חוזרים בסנגוריה הציבורית, נטען עוד כי הרוצח נמלט מחלון ביתו של המנוח והותיר אחריו טביעת נעל. טביעה זו לא התאימה לנעליו של עובדיה; בתוך מסכה מגרב ניילון שחבש הרוצח, ונמצאה בזירה, אותרו שערות אדם. שערות אלה נבדקו ונמצא כי הן אינן של עובדיה שלום; בזירה נמצאו 13 טביעות אצבע, ואף אחת מהן אינה של עובדיה שלום.
הסיגוריה הציבורית מצביעה בבקשה למשפט חוזר על פגם חמור שאירע בשלב לא ידוע כאשר מוצגים מרכזיים בתיק – ובהם מסכת גרב הניילון שבה כיסה הרוצח את פניו, ושעליה אותר במהלך החקירה רוק – אבדו לרשויות, "דבר שהסב לעובדיה נזק ראיתי אדיר".
מצב נפשי קשה כתוצאה משימוש בסמים
אך לא רק טענות לגבי ראיות מהזירה משמשות את הסנגוריה בבקשתה. על פי הבקשה, במהלך החקירה עובדיה היה במצב פיזי ונפשי קשה, שנגרם מתסמונת גמילה מסמים ('קריז'), דבר שלא אפשר לו לנהוג בהיגיון והביאו לאמירות המפלילות.
"לאור שלל הראיות שהתגלו ושלא היו בפני בית המשפט שהרשיע את עובדיה, הגיעו הסנגור הציבורי הארצי ד"ר יואב ספיר והצוות שטיפל במהלך השנים בתיק זה למסקנה, כי קיים סיכוי ממשי ביותר, שלא היה זה עובדיה שחדר לביתו של המנוח באותו ערב נורא וירה במהלכו את הירייה הקטלנית שקיפדה את חייו של עו"ד לוינסון", נכתב בבקשה.
עורך הדין לוינסון, ששימש יו"ר האגודה לזכויות האזרח, נרצח ב-2 באוגוסט 1994, בביתו בירושלים. והפתיע פורץ ששהה במקום. במקום התפתח מאבק במהלכו ירה הפורץ בעו"ד לוינסון ונמלט. לאחר הרצח החלה המשטרה לעצור נרקומנים ועברייני רכוש שהיו מוכרים לה, אשר פעלו בעת ההיא בירושלים. בתוך כך נחקרו אנשים רבים מאוד, כאשר גורמים שונים קשרו עצמם לרצח.
כחצי שנה לאחר הרצח נעצר עובדיה, שהיה מוכר למשטרה כנרקומן ועבריין רכוש. בחקירתו, שנמשכה מספר חודשים, מסר עובדיה סדרת גרסאות, ובשלב מסוים מסר אמירות מפלילות בהן הציב עצמו בזירת הרצח יחד עם שותף, אשר לדבריו היה זה שירה במנוח והמיתו. גרסאות מפלילות אלה הובילו להגשת כתב-אישום ולניהול משפט.
בתום המשפט הורשע עובדיה, בדעת רוב, כמבצעו היחיד של הרצח. בית המשפט דחה, בדעת רוב, את הסבריו של עובדיה, כי סיבך עצמו לשווא במטרה להגיע עם התביעה להסכם במסגרת תיק אחר, שעניינו עבירות רכוש שביצע. בעקבות ההרשעה נגזר דינו של עובדיה למאסר עולם. שופט בית המשפט המחוזי דאז, השופט משה גל, סבר בדעת מיעוט כי יש לזכות את עובדיה. עובדיה ערער על הרשעתו לבית המשפט העליון, אולם ערעורו נדחה.