אסיר העולם עובדיה שלום איננו אופטימי לגבי הסיכויים של בקשתו למשפט חוזר להתקבל בחיוב. "אני ריאליסט", הוא אמר היום (ראשון) בשיחה עם "מעריב-אונליין" מכלא אשל, שם הוא מרצה מאסר עולם בגין רצח עורך הדין שמואל לוינסון, בו הורשע בשנת 1994. "אמנם כל הראיות המדעיות מוכיחות שלא ייתכן שהייתי בזירת הרצח, אבל אני לא בטוח שמערכת המשפט הצינית שלנו תקבל את זה".
הסנגוריה הציבורית הגישה היום לבית המשפט העליון בקשה למשפט חוזר עבור שלום, שנמצא כבר 22 שנים בכלא. עוד מאז שהורשע הוא טוען כי הוא חף מפשע וכי ראיות שלא ניתן היה להשתמש בהן בעבר יתרמו להוכחת חפותו, והיום, ייתכן כי החל מסעו לשינוי הגורל שנגזר עליו. מאז הורשע שלום הוא טוען לחפותו וכעת מבקשת הסנגוריה הציבורית להגיש עשרות ראיות ביניהן בדיקות DNA חדשות, "אשר יוצרות מסה קריטית שבכוחה לשנות את תוצאת המשפט".
בשיחה איתנו מפנה האסיר חצים לעבר התובע בתיק שלו ומי שמשמש היום המשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים, אלי אברבנאל. "ישנם גורמים עם המון כוח במערכת המשפט, שיש להם אינטרס לנסות למנוע את המשפט החוזר. התובע במשפטי נמצא כעת במצב שהמטרה הבאה שלו היא להתמנות לפרקליט המדינה. אם אזוכה, מה זה יגיד עליו?". כמו כן סיפר שלום על מצבו הבריאותי הקשה: "אני אדם חולה, יש לי קוצב לב ואני לא יודע כמה זמן נשאר לי. אני מקווה שהמדינה תודה בטעות שלה, או שלפחות תסכים להסתפק בזמן שישבתי - ותשחרר אותי".
"טמנתי לעצמי פח"
למה לטענתך זה קרה?
"היה להם נוח למצוא שעיר לעזאזל. בזמנו היו לי כמה תיקים פתוחים של עבירות רכוש, שעמדו לשלוח אותי לחמש שנות מאסר. רציתי לברוח מזה, אז שיקרתי ואמרתי שיש לי מידע על תיק הרצח הזה. קיוויתי שהם ייקחו את הסיכון וישחררו אותי, כדי לפענח את התיק הזה. בסוף הסתבר שטמנתי לעצמי פח. אבל גם במהלך המשפט, כשעלו דברים כמו שהשערות במסכה של הרוצח לא שלי - אף אחד לא הפסיק את המשפט".
הורשעת שוב בבית המשפט העליון.
"בעליון עשו טעויות מהותיות במשפט שלי. בזירה נמצאה טביעת נעל במידה 44 ואני נועל מידה 41. התעלמו מהשערות במסכה. בנוסף, השופטים הכירו את הנרצח ואפילו הודו בזה. ביום הראשון השופטים אמרו ש'התיק מטריד מאד' ואז ישנו במהלך הדיונים. הרגשתי כל כך מושפל".
כבר מעל 20 שנה ששלום נמצא מאחורי סורג ובריח, על התקופה שריצה עד כה סיפר: "היה לי מאסר קשה. 11 שנים הייתי בהפרדה. לא הסכמתי להודות ברצח אז חופשה לא הייתה לי". בהיותו במאסר נישא לקטי ולשניים נולדו שלו שנות - בנות 16, 12 ותשע. "הבנות לא ראו את אבא שלהן בבית יום אחד בחייהן. הן מאד מחכות לזה. קשה לי להאמין שבמערכת המשפט יודו בטעות שלהם, אבל אני מקווה לטוב ומאמין בקודש ברוך הוא. הם חושבים שהם חפים מטעויות. בכל העולם יש סטטיסטיקה מוכחת ש-12.5% מהאסירים חפים מפשע. אני מקווה שמישהו יראה את הסיפור שלי ויבין שגם אני חלק מהסטטיסטיקה".
משפחת הנרצח: "נכון לרגע זה, שלום הוא הרוצח"
ד"ר דנה פוגץ', מייסדת מרכז נגה לטיפול בפגעי עבירה, הקריה האקדמית אונו, המייצגת את משפחת לוינסון, מסרה עם פרסום הידיעה כי "האינטרס היחיד של המשפחה הוא לדעת מי רצח את שמואל לוינסון ולכן הם שיתפו פעולה. המשפחה מסרה DNA שלהם לבדיקה כדי לראות אם יתגלו ממצאים חדשים לצורך השוואה בין ה-DNA שנמצא בזירה ל-DNA שלהם. המשפחה סומכת על המערכת המשפטית שתבצע את המוטל עליה ואין בכך כדי לרמוז שלמשפחה יש עמדה או דעה האם שלום שלום הוא הרוצח. נכון לרגע זה, לפי קביעת בית המשפט שלום, שלום הוא הרוצח".
כאמור, הסנגוריה הציבורית הגישה בקשה למשפט חוזר עבור שלום, בהתבססות בין היתר על ממצאי בדיקות DNA אשר בוצעו במוצגים מזירת העבירה במעבדה בארצות הברית, המוכיחים לטענתם כי על אף אחד מהמוצגים שנבדקו לא אותרDNA של שלום עובדיה, ומנגד, על סדרת מוצגים נמצא DNA של אדם אלמוני, שאיננו עובדיה ואיננו לוינסון או מי מבני משפחתו. זאת למרות שידוע שבין לוינסון לרוצחו התנהל מאבק.
בבקשה, שהוגשה באמצעות עו"ד קרן אבלין-הרץ, מנהלת המחלקה למשפטים חוזרים בסנגוריה הציבורית, נטען עוד כי הרוצח נמלט מחלון ביתו של המנוח והותיר אחריו טביעת נעל. טביעה זו לא התאימה לנעליו של עובדיה. כמו כן, בתוך מסכה מגרב ניילון שחבש הרוצח, ונמצאה בזירה, אותרו שערות אדם. שערות אלה נבדקו ונמצא כי הן אינן של עובדיה שלום. בנוסף, בזירה נמצאו 13 טביעות אצבע, ואף אחת מהן אינה של עובדיה שלום.
הסניגוריה הציבורית מצביעה בבקשה למשפט חוזר על פגם חמור שאירע בשלב לא ידוע כאשר מוצגים מרכזיים בתיק - ובהם מסכת גרב הניילון שבה כיסה הרוצח את פניו, ושעליה אותר במהלך החקירה רוק – אבדו לרשויות, "דבר שהסב לעובדיה נזק ראיתי אדיר".
אך לא רק טענות לגבי ראיות מהזירה משמשות את הסנגוריה בבקשתה. על פי הבקשה, במהלך החקירה עובדיה היה במצב פיזי ונפשי קשה, שנגרם מתסמונת גמילה מסמים ('קריז'), דבר שלא אפשר לו לנהוג בהיגיון והביאו לאמירות המפלילות.
"לאור שלל הראיות שהתגלו ושלא היו בפני בית המשפט שהרשיע את עובדיה, הגיעו הסנגור הציבורי הארצי ד"ר יואב ספיר והצוות שטיפל במהלך השנים בתיק זה למסקנה, כי קיים סיכוי ממשי ביותר, שלא היה זה עובדיה שחדר לביתו של המנוח באותו ערב נורא וירה במהלכו את הירייה הקטלנית שקיפדה את חייו של עו"ד לוינסון", נכתב בבקשה.
המאבק ביום הרצח
עורך הדין לוינסון, ששימש יו"ר האגודה לזכויות האזרח, נרצח ב-2 באוגוסט 1994, בביתו בירושלים. והפתיע פורץ ששהה במקום. במקום התפתח מאבק במהלכו ירה הפורץ בעו"ד לוינסון ונמלט. לאחר הרצח החלה המשטרה לעצור נרקומנים ועברייני רכוש שהיו מוכרים לה, אשר פעלו בעת ההיא בירושלים. בתוך כך נחקרו אנשים רבים מאוד, כאשר גורמים שונים קשרו עצמם לרצח.
כחצי שנה לאחר הרצח נעצר עובדיה, שהיה מוכר למשטרה כנרקומן ועבריין רכוש. בחקירתו, שנמשכה מספר חודשים, מסר עובדיה סדרת גרסאות, ובשלב מסוים מסר אמירות מפלילות בהן הציב עצמו בזירת הרצח יחד עם שותף, אשר לדבריו היה זה שירה במנוח והמיתו. גרסאות מפלילות אלה הובילו להגשת כתב-אישום ולניהול משפט.
בתום המשפט הורשע עובדיה, בדעת רוב, כמבצעו היחיד של הרצח. בית המשפט דחה, בדעת רוב, את הסבריו של עובדיה, כי סיבך עצמו לשווא במטרה להגיע עם התביעה להסכם במסגרת תיק אחר, שעניינו עבירות רכוש שביצע. בעקבות ההרשעה נגזר דינו של עובדיה למאסר עולם. שופט בית המשפט המחוזי דאז, השופט משה גל, סבר בדעת מיעוט כי יש לזכות את עובדיה. עובדיה ערער על הרשעתו לבית המשפט העליון, אולם ערעורו נדחה. הממצאים החדשים התגלו לראשונה בתוכנית "עובדה".
מפרקליטות המדינה נמסר: "טענות המשפחה כלפי הפרקליטות הן חסרות שחר. ולראייה, הפרקליטות הסכימה בעבר, גם לאחר ההכרעה בערעור, לבצע בדיקות בדגימות שנלקחו מהמוצגים שנאספו בחקירה, ותוצאות הבדיקות לא העלו דבר. ככל שידוע לנו, גם מהבדיקות הנוספות שנערכו לא נמצא דבר שיש בו כדי ללמד על חפותו של הנאשם. עם זאת, הבקשה למשפט חוזר תיבחן ועמדת הפרקליטות תוגש לביהמ"ש, כמקובל".