מוטי מורל על "תוכנית הנאנסות": "ניסו להערים על עו"ד ולהוציא כסף"

בהכרעת הדין, שחייבה את המתלוננות לפצות את עורך הדין דניאל בסכום של 550,000 שקל, קבעו השופטים כי לאחר שתלונותיהן של הנשים, חברות בכת ל"לימודי פילוסופיה", נגנזו על ידי המשטרה, הן פנו למשרד "מורל-צור תקשורת", יחד עם עורכת הדין רוני אלוני-סדובניק, שחרטה על דגלה ייצוג נפגעות עבירות מין. הן נפגשו עם מורל וגיבשו מטרות מוגדרות במסגרת תכנית פעולה, שזכתה לכותרת "תוכנית הנאנסות". 

אסטרטגיית התכנית הייתה "להעלות את נושא הנאנסות לסדר היום של התקשורת. שנייצר בשבילן אירוע מחאתי שהעיתונאים יהיו מחויבים להתייחס אליו ויריבו ביניהם על הסקופ". התכנית כללה, בין היתר, מכתב שתשלח עורכת הדין אלוני-סדובניק ללשכת עורכי הדין, בבקשה להשעות את אורי מתפקידו והדלפת המכתב לעיתונות. עוד כללה התכנית פעולות מחאה שכללו הפגנות, פרסום מסיבי ברשת האינטרנט, לרבות סרטוני יו-טיוב ושימוש בפורומים, כדי להכפיש את שמו של דניאל כאנס. לצורך כך, אף הועלו שמות של עיתונאים בכירים אופציונאליים להובלת הסיפור.

השופט יצחק עמית כתב בהכרעת הדין כי "במציאות בה אנו חיים, ייתכנו מקרים שבהם מתלונן בעבירת מין יפנה למשרד יחסי ציבור. לטעמי לא מדובר בתופעה חיובית, אך ניתן להבין זאת". עם זאת, לגבי המקרה של אורי דניאל, קבע השופט כי "הפרשה הנוכחית שונה בתכלית. מטרת התכנית היא זדונית ופסולה מעיקרה והעיניים מסרבות להאמין כי תכנית מעין זו נערכה בתכנון מחושב והועלתה על הכתב, כאילו מדובר בעוד אחת מני פעולות רבות, שמשרד יחסי ציבור מתכנן ומבצע עבור לקוחותיו".

בחקירתו במשטרה הודה מורל כי נפגש עם המתלוננות, אשר ביקשו לשכור את שרותיו כדי להתמודד עם שני גורמים: המרכז הישראלי לנפגעי כתות ועורך הדין דניאל, שלטענת כמה מהן אנס אותן. לדברי מורל, הנושא של המרכז לנפגעי כתות טופל על ידי המשרד ואילו לגבי דניאל, המליץ לנשים להתלונן במשטרה. בסופו של דבר, על פי עדותו, משרדו לא ביצע כל פעולה מעשית בנוגע לעורך הדין דניאל.   

בשיחה עם "מעריב אונליין" מאשר מורל כי תכנית כזאת אכן נרקמה במשרדו: "יחד עם הלקוחות העלנו רעיונות להוצאת הסיפור לתקשורת", הוא אומר, "אבל אמרתי ללקוחות שלא נעשה שום דבר ללא ראיות לכך שהיה אונס. ברגע שיהיו ראיות, נוכל לעשות דברים. ואכן, בסופו של דבר, מעבר ליצירת התכנית, לא המשכנו לעבוד איתם".