שנה סוערת לביקורת הציבורית על מערכת המשפט: מדוח נציב תלונות הציבור שפורסם היום (שלישי) עולה כי בשנת 2015 חלה עלייה במספר התלונות שהוגשו נגד שופטים, ועלייה באחוז התלונות שנמצאו מוצדקות. את הדוח מסר השופט בדימוס אליעזר ריבלין לשרת המשפטים, איילת שקד, ולנשיאת בית המשפט העליון, השופטת מרים נאור. הדוח מצביע על כך שהשיעור הגבוה ביותר מכלל התלונות המוצדקות מתייחס להתמשכות ולעיכוב בהליכים בבית המשפט. 
 
לפי הדו"ח, במהלך שנת 2015 ניתנו החלטות ב-824 תלונות, לעומת 794 ב-2014. 12% מהתלונות  (96 בסך הכל) נמצאו מוצדקות. מתוך התלונות המוצדקות, 35% נתקבלו בגין התמשכות הליכים ועיכוב במתן החלטות ופסקי דין. 22% נתקבלו בגין ליקויים בניהול משפט, 23% נתקבלו בגין התנהגות בלתי ראויה ו-20% בגין פגיעה בעיקרי הצדק. שופטי בית משפט השלום ספגו את רוב התלונות המוצדקות – 38%. 21% מהתלונות נגעו לשופטי המחוזי. בתי הדין הרבניים ובתי המשפט לענייני משפחה ספגו 15% מהתלונות המוצדקות כל אחד.
 
תשעה אחוזים מהתלונות המוצדקות נגעו לבתי הדין לעבודה. תלונה אחת מוצדקת נמצאה נגד שופטי בית המשפט העליון, וזאת לעומת אפס תלונות נגד העליון בשנה שעברה. התלונה הוגשה נגד הרכב של שלושה שופטים. המתלונן הגיש ערעור לבית המשפט העליון ובתום הדיון בערעור, ביקש לתקן טעויות שנפלו ברישום הפרוטוקול. ההרכב שדן בערעור סירב להיעתר לבקשה, בנימוק ששופטי העליון אינם נוהגים ככלל לעסוק בתיקון פרוטוקולים, שהם כלי עזר ולא כלי ראייתי. הנציב לא קיבל את עמדתם והפנה להוראות החוק, המחייב את כל בתי המשפט לנהל פרוטוקול מחייב.
 

מיטה חולה

בתלונה נוספת שנמצאה מוצדקת, שופט בית משפט השלום אמר לעורך דין שביקש למסור הודעה על איחור בשמו של נאשם, "יש לי הצעה אליך, אל תיכנס למיטה החולה הזו". בהחלטת הנציבות נכתב: "אין זה מעניינו של בית המשפט מי ייצג את הנאשם. על בית המשפט להיות זהיר בדבריו ולברור את מילותיו בקפידה, כדי לא לפגוע בכבודו של צד לדיון". 
 
בתלונה נוספת שנמצאה מוצדקת, ארגון הרופאים עובדי המדינה הלין לנציבות על אמירות בפסק דין, בתביעה שהוגשה נגד רופא, לפיה הוא, כמו רופאים רבים אחרים, נוהג בהתנשאות וביהירות. עוד נכתב כי יש להצטער על כך שעדיין ישנם רופאים הסבורים שהם אדוני החולים ורשאים לבצע טיפולים בלי להעניק הסברים מפורטים לחולים. "חופש הביטוי של השופט מסויג", נאמר בהחלטת הנציבות, "והוא נתון למגבלות מסוימות, שאינן מתקיימות מחוץ לכותלי בית המשפט". 
 
בנוגע לבתי הדין הרבניים, נמצאו 14 תלונות מוצדקות, רובן בשל התמשכות הליכים עקב אי מינוי דיינים. "אין להשלים עם מצב שבו עד עצם היום הזה לא מונו דיינים לבית הדין הרבני הגדול, ויש לעשות ככל הניתן ולהקדים את כינוס הוועדה למינוי דיינים על מנת שתמנה בדחיפות דיינים לבית הדין", כך נכתב בדו"ח.