עתירת מפלגת "יש עתיד" לבג"ץ נגד החזקתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו בארבעה תיקי שרים נדחתה, ובית המשפט העליון קבע ברוב של ארבעה שופטים נגד השופט חנן מלצר שהיה בדעת מיעוט, לאפשר לנתניהו להמשיך ולהחזיק בתיקי התקשורת, החוץ, הכלכלה ושיתוף הפעולה האזורי.
השופט חנן מלצר היה בדעת מיעוט, כשסבר כי "ראוי היה כי.. נאסור על ראש הממשלה כפילות מעין זו". השופט מלצר כתב בהכרעת הדין כי קביעותיו מבוססות "על מעמדו הראוי של ראש הממשלה מכח חוק יסוד: הממשלה הנוכחי, שעל פיו הוא אמור לפעול כ'ראש ממשלה דמוקרטי', וכ'מנצח' על 'תזמורת השרים', ולא כאחד הנגנים". השופט הפנה לסעיף בחוק היסוד, לפיו "הממשלה מורכבת מראש הממשלה ומשרים אחרים".
על פי השופט מלצר, " פרשנות הטקסט החוקתי מתוכו מראה כי אין עיגון בחוק לאפשרות על פיה ראש הממשלה יוכל לשמש, בצד כהונתו הרמה, גם כשר הממונה על משרד". עוד כתב השופט כי הוספת תפקידים "לראש הממשלה, שהוא כה עמוס על-פי הדין, על דרך של מינויו, בנוסף, כשר הממונה על משרדים ממשלתיים (וכאן לא על אחד אלא על ארבעה!) – פוגעת במשילות ויורדת לשורש סמכות, שכן אין בנמצא בעולם בן אנוש, ויהיה מוכשר ככל שיהיה, שיכול לבצע בו-זמנית כל-כך הרבה מטלות".
בנוסף, מעלה השופט את הסוגיה, לפיה "אין הסדר לגבי הצבעותיו של ראש הממשלה, המכהן גם כשר הממונה על משרד. כיצד יש למנות, איפוא, את קולו? פעם אחת בלבד, או כמספר השרים שהוא משמש בתפקידיהם בפועל, בנוסף לקולו כראש הממשלה?"
אך כאמור, מדובר בדעת מיעוט. נשיאת בית המשפט העליון, השופטת מרים נאור, והשופטים אליקים רובינשטיין, סאלים ג'ובראן וניל הנדל, קבעו שקיימת לראש הממשלה הסמכות להחזיק בתיקים נוספים. בניגוד לדעתו של מלצר, כתבה נאור כי "חוק היסוד הנוכחי שותק באשר לסמכותו של ראש הממשלה לכהן בנוסף כשר הממונה על משרד. בשתיקתו, לא ביקש חוק היסוד הנוכחי לשלול את סמכותו של ראש הממשלה לכהן במקביל כשר".
"יש עתיד": "מכבדים את החלטת בג"ץ"
עם זאת, השופטים, למעט הנשיאה נאור, סברו כי יש לצפות גם פני עתיד. "נוכח הקשיים הכרוכים בכהונה מקבילה – ובייחוד על רקע מגמת ריבוי הכובעים עתירי הסמכות, האחריות והעומס שנוטל לעצמו ראש הממשלה – דומה כי הגיעה העת למתן "התראת בטלות" בדבר עתידה החוקי המעורפל של פרקטיקה זו", כתב השופט הנדל.
מפלגת "יש עתיד" הגיבה על החלטת בג"ץ ומסרה: "אנחנו מכבדים את החלטת בג"צ ומקבלים אותה גם כשהוא פוסק כנגדנו. במישור המשפטי והחוקתי, זהו סוף פסוק. במישור הפוליטי, אזרחי ישראל צריכים להחליט בעצמם האם זה מצב עניינים סביר בעיניהם שאין למדינה שר חוץ, שר כלכלה, שר תקשורת ושר לשיתוף פעולה אזורי והאם לדעתם ראש הממשלה יכול למלא את כל התפקידים האלה ביחד ולתת להם את השירות המגיע להם".
כזכור, מפלגת יש עתיד הגישה עתירה לבג"צ בנושא ריבוי התיקים בהם מחזיק ראש הממשלה ואי היכולת שלו לתפקד כראוי כשר ב 4 משרדים שונים ורחבים שמטפלים בנושאים בעלי משקל כבד ושחשובים לציבור הישראלי. העתירה הוגשה באמצעות עורכי הדין רונן אביאני וגיא בוסי.