בג"ץ דחה היום (רביעי) את הריסת בתיהם של שני פלסטינים, הנאשמים במעורבות ברצח בני הזוג נעמה ואיתם הנקין ז"ל ואישר את הריסתו של נאשם נוסף. השופטת ענת ברון הייתה בדעת מיעוט, כשסברה כי יש לדחות את הריסת בתיהם של שלושת הנאשמים ומתחה ביקורת על עצם הוצאת צווי הריסה לבתים בהם מתגוררים בני משפחותיהם של הנאשמים, לא נטען כלל כי ידעו על המעשים.
נגד זיאד עאמר, מונא סאיח וסבאא עליווה הוגשו כתבי אישום לבית המשפט הצבאי בשומרון המייחסים להם, בין היתר, מספר עבירות של גרימת מוות בכוונה ונסיון לגרימת מוות בכוונה, עבירות המקבילות לעבירת הרצח, וניסיון לביצוע רצח בדין הפלילי. על פי כתב האישום, היה עאמר אחראי על 'פתיחת ציר' לקראת הפיגוע וכי הסיע את חברי החוליה לאחר הפיגוע ואחסן בביתו את נשקם.
עליווה נאשם כי פעל לשם גיוס כספים לרכישת כלי הנשק ששימשו את חברי החוליה, והעביר להם את כלי הנשק ולטיפול באחד מחברי החוליה, שנפצע במהלך הפיגוע. באשר למעורבותו של סאיח, נטען כי גייס כספים לרכישת הנשק ולטיפול הרפואי. כמו כן, נטען כי סאיח הוא הגורם שנתן אישור לביצוע הפיגוע, לאחר שאישר שני פיגועי ירי קודמים, במהלכם נורו יריות לעבר כלי רכב ישראליים, שלא הסתיימו בנפגעים.
בני משפחותיהם של המעורבים הגישו עתירה
בג"ץ כבר אישר את הריסת בתי חברי החולייה וכעת נדרש לדון בהריסת בתי בני משפחותיהם של שלושת הנאשמים הנוספים, במסגרת עתירה שהגישו בני משפחותיהם, בשיתוף המוקד להגנת הפרט. כנהוג בעתירות בנושא זה, טענו העותרים כי הריסת בתים מנוגדת לדין הבינלאומי, כי היא מהווה הפרה של האיסור על ענישה קולקטיבית, וכי השימוש בה מהווה פגיעה שאינה מידתית בזכויות יסוד.
בנוגע לעמאר וסאיח, נטען כי הליך השימוע שבוצע להם היה פגום וכי טרם הוכחה אשמתם. בעניין דירתו של עליווה, נטען בעיקר כי הריסתה והחרמתה אינה עומדת במבחני המידתיות, וזאת לנוכח מעורבותו השולית בפיגוע. המדינה טענה מנגד כי לפי הפסיקה, אין צורך בראיות במישור הפלילי על מנת להפעיל את הסמכות, ודי לשם כך בראיות מנהליות. עוד הזכירה המדינה את לרבות הודאותיהם של שלושת מושאי העתירה.
השופטים נועם סולברג ויצחק עמית, דחו את עתירת משפחת עאמר, בשל "חומרתו של הפיגוע הרצחני, ומידת מעורבותו המוכחת". לגבי עליווה קבעו כי "פעל 'במעגל השני' של מבצעי הפיגוע, וחלקו בפיגוע קטן". באשר לסאיח כתב השופט סולברג, כי הראיות בעניינו "מעלות קושי מסוים... הלה לא שיתף פעולה בחקירותיו בשב"כ ובמשטרה, ואף בשלבים שבהם הודה במעורבותו, היה זה באופן מוגבל וחלקי".
עוד כתב השופט כי "לאור העובדה שפועלם של עליוה וסאיח מצוי במעגל השני של הפיגוע, אני סבור שעניינם ראוי לעיון נוסף". השופט הורה, בהסכמת השופט עמית, על הוצאת צו על תנאי למדינה, במסגרתו עליה להבהיר היטב את טיב הראיות נגדם, וכן את מידתיות צו ההריסה, עד ל-17 במאי. השופטת ברון כתבה כי המדינה לא טענה "למעורבות, אף לא לידיעה, של מי ממשפחות החשודים בגין המעשים המיוחסים לבן משפחתם. נראה אפוא כי שיקול זה, חרף חשיבותו, לא נבחן כלל על ידי המשיב בעת שהוציא את הצווים ביחס לבתיהם של כל אחד משלושת החשודים; ומבחינה זו נפל פגם בהפעלת הסמכות על ידו. על כן, אם דעתי הייתה נשמעת, היינו מוציאים צו על תנאי בכל שלושת התיקים".