אולגה זדורוב: "אילנה ראדה מחפשת את הרוצח האמיתי של תאיר"

אשתו של זדורוב הבהירה: "אני לא בקשר עם אילנה ראדה, לא נפגשתי איתה אף פעם. אני לא יכולה לשאול אותה למה רומן הוא לא הרוצח, שאלה שאני עצמי בטוחה בתשובה אליה. זה דווקא נשמע הזוי - אני בטוחה שבעלי חף מפשע, ואם היא הגיעה לאותה מסקנה אז זה יותר משאלה, זה 'תודה לך שהעמקת ולא עזבת את זה ואכפת לך לחקור את הנושא עד הסוף'".

"אני אופטימית פחות ממנו"

על ההפגנה אמרה: "אני לא יודעת במה ההתכנסות יכולה לעזור, אבל אני מקבלת הרבה תמיכה. יכול להיות שההפגנה הזאת תוסיף איזה לחץ ציבורי והמטרה שלי היא להגיע לחקירה מחודשת. אני רוצה שיפתחו את התיק ויבדקו הכל מהתחלה. בכל פעם צצים כל מיני דברים שאני אומרת לעצמי שהנה הסוף מגיע, אך שוב ושוב משהו לא מסתדר וזה נופל ויש אכזבה גדולה, אז אני כבר לא רוצה סתם לקוות". על התמיכה בקרב הציבור והאמונה בחפותו של זדורוב הוסיפה: "מהצד המשפטי יש עוד הרבה מה לעבור, בזמן שמהצד הציבורי זה נשמע כאילו אוטוטו הוא יוצא. אז צריך להיות ריאליים, מציאותיים, ולהגיע לבעיה הזאת עם כל הממצאים הריאליים, לא סתם".


גזית שאל מה הוא הטיעון החזק ביותר של זדורוב שמזכה אותו, ועל כך השיבה אשתו של זדורוב: "הוא לא היה שם, הוא לא ידע, שום דבר לו. הוא הודה כי קורים מצבים, שידועים בפסיכולוגיה, על המצב הנפשי שאדם עובר שם. אבל הוא לא יכול להסביר לי ולהצדיק את עצמו, ואני זאת שמשכנעת אותו שבסדר, מה שעשית (הודית) עשית, לא נורא, נעבור את זה. כי הוא בעצם נפל קורבן. הייתי אצלו עם התינוק הקטן לפני שבוע. מצאתי אותו במצב דווקא בסדר. הוא אופטימי, ותמים קצת, עדיין. אני אחרי ההכרעה האחרונה, בבית המשפט העליון, אני קצת לא יודעת, אופטימית פחות. אני לוקחת בחשבון שהוא לא יבוא הביתה ב-20 השנים הקרובות, לצערי הרב. אני מסתכלת על תיקים אחרים כמו של לכאורה הרוצח של חנית קיקוס ואחרים, שאומרים, מדברים, אבל שום דבר לא זז מהמקום. אז אני אומרת לאנשים תתעוררו, בואו נעשה משהו, בואו נתקן את המדינה הזאת".