פחות מחודשיים לאחר שנכנס לתפקידו כיועץ המשפטי לממשלה, הגיעו אל משרדו של עורך הדין ד"ר אביחי מנדלבליט בכירי מערכת אכיפת החוק בישראל. פרקליט המדינה, ראש אגף החקירות במשטרה ואישים נוספים הניחו על שולחנו של היועץ הטרי חומרים המצביעים לכאורה על חשד למעשים פליליים מצדו של שר הפנים ויושב ראש ש"ס, אריה דרעי. הנוכחים קיימו דיון בנושא, שבמהלכו הודיע מנדלבליט כי לא נדרש לו זמן נוסף להתלבטות. הבכירים הופתעו כאשר עוד באמצע הישיבה מנדלבליט הורה במקום על פתיחת חקירה פלילית.
לאחרונה מלאו 100 ימים לכניסתו של מנדלבליט לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה. בזמן קצר זה הוא הספיק להורות על חקירה פלילית נגד שני שרים – דרעי ושר הרווחה חיים כץ, וחבר כנסת אחד – יושב ראש האופוזיציה, יצחק הרצוג. הנתון הזה מעיד בעיקר על מצב מערכת השלטון בישראל, אך על פי מקורבים למנדלבליט, הוא מעיד גם על אופיו ועל כוונותיו בתפקיד הרגיש.
לדבריהם, גם במקרה של הרצוג וכץ, כמו גם בעניין שעלה לכותרות לאחרונה של השופט החשוד במעשים פליליים; קיבל היועץ החלטה מהירה, זאת למרות ההיכרות המוקדמת והקרובה שלו עם מושאי החקירות, דוגמת השר דרעי, שעמו עבד מנדלבליט באופן צמוד בתקופתו כמזכיר הממשלה ואליו הוא רוחש הערכה.
כמי שהיה נתון בעבר לחקירה פלילית בעניין דוח הרפז ומכיר מקרוב את הטלטלה שעובר מי שנמצא בתפקיד בכיר ומוצא עצמו נחקר באזהרה, אומרים בסביבתו של מנדלבליט כי ידו אינה קלה על ההדק בעניין פתיחה בחקירה נגד נבחרי ציבור.
היום צפוי להתפרסם דוח מבקר המדינה בפרשת "ביבי טורס", העוסק במימון נסיעותיו לחו"ל של ראש הממשלה בנימין נתניהו בעת שכיהן כשר האוצר.
המבקר, השופט בדימוס יוסף שפירא, העביר ליועץ המשפטי לממשלה חומרים חדשים בנושא הדוח שהוגדר "חמור", ובזמן הקרוב יצטרך מנדלבליט לבחון את הממצאים ולקבל החלטה כבדת משקל במיוחד: האם יש מקום לפתוח בחקירה פלילית נגד ראש הממשלה - מי שנחשב למקורבו של מנדלבליט ואף חתום על מינויו לתפקיד. מוקדם עדיין לקבוע איזו החלטה יקבל היועץ, אך נראה כי כמו הליך מינויו והקדנציה הקצרה שלו – גם הימים הבאים יהיו סוערים מבחינתו.
מצאת החמה
מנדלבליט (52) מתגורר בפתח תקווה עם אשתו וששת ילדיו, הגדול בן 24 והקטן רק בן שנתיים. סדר יומו מתחיל בשעות הבוקר המוקדמות ומסתיים בשעות הערב המאוחרות. בכל יום הוא מנהל בין שלוש לארבע ישיבות רבות משתתפים, מכולם הוא מבקש שיקראו לו "אבי".
בישיבות נידונות סוגיות משפטיות שונות והדרכים לפתרונן. אחד מהמשתתפים בחלק מהישיבות הללו מעיד כי הן מתנהלות בענייניות וכי גם כאשר הן נמשכות שעות רבות, נותר מנדלבליט מפוקס וחד, גם לאחר שיתר המשתתפים מרגישים "סחוטים".
לעתים תכופות מתנהלות אצלו ישיבות עדכון רגישות, בחקירות הפליליות שמנהלת המשטרה נגד בכירים חשודים. פעם בשבוע בממוצע הוא נועד לפגישת עבודה עם ראש הממשלה. עם כניסתו לתפקיד ביקש מנדלבליט לקיים פגישות "עד לרמת הפרקליט הבודד" ולבקר במחוזות השונים, פגישות שאותן כבר החל לקיים.
מי שהספיקה לבקר לא מעט אצל היועץ היא שרת התרבות והספורט, מירי רגב, שלה אישר מנדלבליט להעביר את התיקון "חוק נאמנות בתרבות" לחוק תרבות ואמנות, שלפיו לראשונה משרד התרבות יוכל לשלול תמיכה מגופי תרבות ש"יחתרו תחת המדינה" ויעברו על כמה חוקים. השרה רגב הביעה סיפוק מההחלטה וכינתה אותה "הישג גדול לדמוקרטיה". בעניין אחר, של התיאטרון החיפאי אלמידאן, כפה היועץ על רגב לחתום על הסכם פשרה עם התיאטרון, לאחר שהשרה ביקשה להפסיק את מימונו.
ברקע ההסכם עמדה ההצגה "הזמן המקביל", שנכתבה בהשראת סיפורו של האסיר ואליד דקה, חבר בחוליה שעינתה ורצחה את החייל משה תמם. לאחר שתי ישיבות ארוכות ורבות משתתפים שהתקיימו אצל היועץ בעניין זה, שבמהלכן מנדלבליט דקדק בפרטים הקטנים, הוא היה מוכן להגן על החלטת השרה להפסיק את המימון לתיאטרון. אולם הוא הזהיר את רגב כי הליכה לבג"ץ משמעותה שבית המשפט יצטרך לדון בשלילת תמיכה למוסד תרבות, דיון שיעסוק בפגיעה קשה ביסודות חופש הביטוי ורצוי להימנע ממנו. בסופו של דבר הפקידו הצדדים בבג"ץ הסכם למחיקת העתירה שהגיש התיאטרון.
גרפיטי על קירות הבית
היועץ המשפטי לממשלה הוא דוקטור למשפטים ואלוף במילואים. בתפקידו האחרון שימש כפרקליט הצבאי הראשי. לפני כן מילא שורת תפקידים משמעותיים בפרקליטות הצבאית, לרבות סגן התובע הצבאי הראשי, הסנגור הצבאי הראשי וסגן הפרקליט הצבאי הראשי. בנוסף לכך כיהן כשופט בבית המשפט הצבאי באזור חבל עזה וכסגן נשיא בית הדין הצבאי של פיקוד הדרום וזרוע היבשה.
מי שנחשב לבחירה המועדפת על ראש הממשלה בנימין נתניהו ועל שרת המשפטים איילת שקד, נכנס לתפקידו ב־1 בפברואר השנה, על אף הקולות שהתנגדו לכך ולאחר שבג"ץ נתן את אישורו למינוי.
חלק מההתנגדויות למינוי עסקו בחלקו של מנדלבליט בפרשת "מסמך הרפז", שהתרחשה בעת כהונתו כפרקליט הצבאי הראשי. ביוני 2014 הוא נחקר באזהרה במשטרה כמה פעמים בחשד שביצע עבירות של שיבוש הליכי משפט, מרמה והפרת אמונים. מנדלבליט נחשד שידע שהמסמך נמצא בידיו של הרמטכ"ל גבי אשכנזי, ובמקום להורות לו למוסרו מיד לרשויות, ביקש "לישון על זה לילה" ומסר אותו רק למחרת. במאי 2015 החליט היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין לסגור את תיק החקירה בשל מה שהוגדר כקשיים ראייתיים, "ובעיקר על העובדה שעשה את המעשה הנכון כבר למחרת ולא נגרם נזק קונקרטי לחקירה", לדבריו.
תומכיו של מנדלבליט מדברים על אדם ישר וענייני, אדם שהחוק עומד לנגד עיניו ולכן להחלטות שיקבל אין כל קשר לפוליטיקה. הם מביאים לראייה למשל את העובדה שלאחר פרסום דוח גולדסטון, כשהיה הפרקליט הצבאי הראשי, הנחה את הפרקליטות הצבאית לחקור לוחמים שנחשדו בביצוע עבירות במבצע עופרת יצוקה, וקיבל בתמורה כתובות גרפיטי מנאצות על קירות ביתו. מצד אחר, באותה תקופה הוא פנה ליועץ המשפטי לממשלה דאז, מני מזוז, בבקשה שיורה על פתיחה בחקירה נגד מוחמד בכרי, יוצר הסרט "ג'נין ג'נין".
מבקריו טוענים כי ניגוד העניינים של מי שהיה עד לא מכבר מזכיר הממשלה, ושחתום על כמה מהחלטותיה, זועק לשמיים. גם קרבתו לנתניהו, לדברי המבקרים, תביא לכך שכל החלטה שלו תיבחן בשבע עיניים.
לפני שנכנס לתפקיד היו שתהו אם היותו חרדי תשפיע על ההחלטות שיקבל בנושאי דת ומדינה. בחודשים שחלפו מאז תחילת כהונתו מנדלבליט התנגד להצעת חוק המקוואות שיזם ח"כ משה גפני מסיעת יהדות התורה, וקבע כי היא אינה חוקתית. בחוות דעתו ציין מנדלבליט כי התרת הטבילה במקוואות ציבוריים בדרך הלכתית פוגעת בליבת הזכות לחופש הדת ובכבוד האדם. לטענתו הנוסח הקיים של הצעת החוק אינו מקיים את הדרישות החוקתיות על פי דין, ועל כן הוא לא יוכל להגן עליו במבחן בג"ץ.
מנגד, דחה היועץ את דרישתן של נשות הכותל לערוך בפסח את "ברכת הכוהנות" ברחבת התפילה המרכזית. בחוות דעתו כתב כי קיום הטקס, שלא נערך מעולם, אסור על פי תקנות שמירה על המקומות הקדושים, שבין היתר אוסרות על קיום תפילה שלא "בנוהג המקום".
הפנים של הדמוקרטיה
מנדלבליט נכנס לתפקידו בתקופה שבה היחסים בין המערכת הפוליטית למערכת המשפטית נמצאים בשפל בעיקר בשל הביקורת המוטחת בבית המשפט העליון; הרעיון לפצל בין תפקיד היועץ המשפטי לממשלה לבין התובע הכללי; והשחיקה של אמון הציבור במערכת אכיפת החוק. מנדלבליט נחשב למי שייתן חבל ארוך לממשלה. בינתיים, בפגישותיו עם שרת המשפטים איילת שקד, טרם שוחחו השניים על עמדותיה השנויות במחלוקת בנוגע לסמכויות בית המשפט העליון.
כשומר הסף, מנדלבליט יעצב במידה רבה את פניה של הדמוקרטיה הישראלית בשנים הקרובות. כששופטי בג"ץ ביטלו את מתווה הגז שהציגה הממשלה, הוא התייצב לצד השופטים והוציא הודעה שלפיה הוא "מבהיר את המובן מאליו: רשויות המדינה יכבדו כל פסיקה של בית המשפט העליון ויפעלו לפיה".
אולם למרות ההחלטות השקולות שנראה שהוא מקבל, בתנועה לאיכות השלטון עוקבים בדאגה אחר התנהלותו. "יש לא מעט בעייתיות בהיותו בתפקיד וצריך זהירות", אומרת עו"ד צרויה מידד לוזון, היועצת המשפטית של התנועה. "למשל, מפסק הדין שנתן בג"ץ לאחרונה בעניין ההדלפות מהקבינט בזמן מבצע צוק איתן עלה כי מנדלבליט סבר שהחלטתו של וינשטיין לא לפתוח בחקירה הייתה נכונה. תהינו איך מי שהיה מזכיר הממשלה בתקופה המדוברת יכול לקבל החלטה כזאת".
האכזבה הגדולה מבחינת התנועה לאיכות השלטון הייתה עם התפטרותה של נציבת הביקורת על מערך התביעה, הילה גרסטל. "התאכזבנו מכך שהוא לא נתן לה גיבוי", היא אומרת, "נכון שהעובדה שהוא עומד בראש מערך התביעה מעמידה אותו במצב לא נוח, אבל זה חשוב לשלטון החוק ולעבודת הפרקליטות. אנחנו מוטרדים גם מהחלטתו לסגור את מרבית התיקים נגד פרקליטת מחוז תל אביב לשעבר, רות דוד, על סמך עבודתו של קודמו, אף שלטעמנו החקירה לא מוצתה. בעניין השר דרעי ביקשנו שיורה לו על נבצרות. היועץ הנוכחי הציב את עצמו במקום לא פשוט, נכנס למקום שיש חשש מכל מיני כיוונים לניגודי עניינים והוא צריך להיות מאוד זהיר ורגיש".