המדינה תפצה צעיר בן 23 שנפגע לפני עשר שנים בראשו מאבן ונותר נכה לכל חייו בעקבות טיפול שעבר בשני בתי חולים בצפון. בית המשפט המחוזי בירושלים קבע כי המדינה תפצה את הצעיר ב-2.3 מיליון שקל, מעבר לגמלאות הביטוח הלאומי, בשל טיפול רפואי שקיבל בבתי החולים נהריה ורמב"ם בחיפה. במסגרת הטיפול נטען, נאלץ הצעיר לעבור ארבעה ניתוחי ראש לפני שנקבעו לו 100% נכות. בהסכם פשרה, שבו הנתבעים לא לוקחים אחריות ולא מודים ברשלנות, נקבע הפיצוי שקיבל את אישור בית המשפט.
הצעיר טען, באמצעות עוה"ד אסף פוזנר ואריה גרוסמן, כי בהיותו בן 13 הוא נפגע בראשו באופן קשה מאבן שהושלכה לעברו. מיד לאחר הפגיעה, שאירעה בסמוך לביתו, הוא פונה במהירות אל בית החולים נהריה, שם הוא התקבל כשהוא מחוסר הכרה.
על פי כתב התביעה, רק לאחר כשעה מעת הגעתו לבית החולים, החלו הרופאים להנשימו וזאת למרות מצבו הקשה. כמו כן, למרות שמצבו הנוירולוגי הדרדר ובדיקת סי.טי הראתה שבר בגולגולת, דימום מוחי ובצקת מוחית, מצב מסכן חיים שדרש ניתוח חירום מיידי, לקח לבית החולים בנהריה שעתיים להחליט להעבירו לרמב"ם.
עוד נטען בתביעה כי במהלך אשפוזיו השונים בבית החולים רמב"ם, עבר הצעיר ארבעה ניתוחי מוח ושיקום ארוך. בסמוך לניתוח השלישי שעבר התובע וכתוצאה ישירה ממנו, חלה החמרה משמעותית במצבו (כבר בחדר ההתאוששות) ופלג גופו הימני הפך משותק לגמרי. לאור הממצאים הובהל התובע חזרה לחדר הניתוח לניתוח מתקן על מנת לבצע פעולה הפוכה בדיוק לפעולה הכירורגית שזה עתה עבר. מאז ועד היום נמצא התובע בהליכי שיקום, סובל משיתוק והפרעה בתחושה בפלג גופו הימני, חולשה בפלג גופו השמאלי, הפרעות בדיבור, פרכוסים והפרעות קוגניטיביות. לתובע נקבעה נכות קבועה בשיעור של 100% על ידי המוסד לביטוח לאומי.
על פי חוות דעת רפואית שצורפה לכתב התביעה, הן בית החולים בנהריה והן בית החולים רמב"ם אחראים לנזקים הבלתי הפיכים שאירעו לצעיר, אבל עניין זה לא קיבל תוקף בהסכם הפשרה שבו כאמור אין הנתבעים מודים באף לא אחד מטענות התביעה.
לגבי בית החולים בנהריה נטען, כי "האיחור בהנשמת התובע ואי העברתו המיידית למרכז הטראומה בבית החולים רמב"ם, נוכח מצבו הקשה גרמו לתובע נזק מוחי בלתי הפיך". לגבי בי"ח חולים רמב"ם נטען, כי "עם הגעת הצעיר לבי"ח, נדרש היה להעבירו ללא כל עיכוב לחדר הניתוח ולנתחו בדחיפות". כאמור שני בתי החולים לא נטלו אחריות על אף אחת מטענות הנתבעים והסכם הפשרה מדגיש זאת.