האם ניתן לחייב אב במזונות בנו העריק? שאלה זו עומדת לפתחו של בית המשפט למשפחה באחת הסוגיות המורכבות ביותר שנבחנו. אב ל-3 ילדים הגיש באמצעות עורכי הדין מורן ורון סולן תביעה בה עתר לביטול מוחלט של מזונות בנו הבגיר שהינו חייל חובה אשר נפקד מיחידתו והוכרז כעריק.
בכתב התביעה מגולל האב את סיפורו הכואב. האב מתאר כיצד במשך שנים ארוכות ילדיו, ביניהם הבן העריק, התנכרו לו, ניתקו עמו כל קשר והתנהגו אליו כאל "כספומט", זאת למרות שבמשך כל אותה תקופה האב שילם ללא כחל ושרק את מזונות ילדיו שהיו מעל ומעבר ליכולתו הכלכלית.
עם גיוסו של בנו הבכור לצה"ל האב היה מלא אושר, שמחה וגאווה. האב היה סבור כי אולי הגיוס לצבא והניתוק מהאם הסוררת יאפשר לו לחדש את הקשר עם בנו. אולם, במהרה התנפצו תקוותיו של האב, עת גילה כי בנו נפקד מיחידתו והוכרז כעריק. האב ששירת כקצין ביחידה מובחרת בצבא, למשמע הידיעה חש חרפה, בושה וקלון. האב טוען באמצעות עו"ד רון סולן , כי לפני הגירושין הוא דאג להנחיל לילדיו ערכים של סולידריות, תרומה לקהילה ולמדינה כאשר מבחינתו השירות הצבאי הוא גולת הכותרת.
לעומת זאת לטענת האב הערכים אותם העבירה האם לילדיו הם חומרנות, נהנתנות, אגואיזם, ריקנות ועבורה השירות בצבא הוא עניין של מה בכך. כבר באותה העת שקל האב לנקוט בהליכים משפטים לביטול המזונות, לא רק בשל האכזבה שחש אלא מאחר ובתקופת העריקות הבן עבד, השתכר ולמעשה לא "נזקק" למזונות. אולם האב בעצת פרקליטתו, עו"ד אורן סולן, בחר שלא לנקוט בהליכים על מנת שלא ללבות את היצירים ובתקווה שהבן יתעשת ויחזור לצבא במהרה. בסופו של דבר הבן חזר ליחידתו ונשפט למחבוש של חודש ימים בכלא ארבע.
האב מספר כי מבחינתו "הקש ששבר את גב הגמל" היה כאשר הגיע לבקר את בנו בכלא 4, אך הבן סירב לפגוש את האב וביקש ממנו להסתלק ולא לחזור. האב לא האמין למשמע ועזב את הכלא בבושת פנים. האב סיפר כי היה זה אחד מהרגעים הקשים בחייו וכי חש תחושת כאב, השפלה ובגידה, שלא נתנו לו מנוח וכי לא נותרה לו ברירה אלא להגיש תביעה לביטול מזונות בנו המורד.
כאשר מבחינת האב לא מדובר בעניין כספי גרידא אלא בעניין עקרוני, שכן לטעמו בן המפר את הדיבר החמישי בעשרת הדיברות: "כַּבֵּד אֶת-אָבִיךָ, וְאֶת-אִמֶּךָ" אינו זכאי למזונות.
כאמור החוק בישראל קובע כי כל ילד זכאי לדמי מזונות עד הגיעו לגיל 18. עם זאת הפרקטיקה המקובלת באשר לשירות הצבאי היא שעד תומו מקובל להפחית החיוב במזונות ולהעמידו על שליש מהסכום המקורי. הרציונל העומד מאחורי מגמה זו הוא ברור. בתקופת שירות החובה לחיילים אין הכנסה המאפשרת להם לכלכל עצמם, על אף שהם בגירים הם עדין אינם "עצמאים" והם נזקקים לתמיכה כלכלית מהוריהם.