אישה בעלת לקות ראייה, אורה דרשן, ביקשה להזמין מונית ביום גשום, אך הנהג שהגיע למקום סירב לתת לה השירות מפני שחשש כי כלב הנחייה המלווה אותה יזיק לרכבו החדש. בעקבות תביעה שהגישה נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות בשמה של האישה, בית משפט השלום בירושלים קבע כי נהג המונית ישלם לה פיצויים בסך של עשרת אלפים שקלים.
על פי התביעה שנוהלה על ידי עו"ד גילת בן-זקן (זיוי) מנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, סירובו של הנהג להעלות את הנוסעת העיוורת לרכב מהווה הפלייה פסולה במתן שירות ציבורי, המנוגדת להוראות החוק. לדבריה, חוק השוויון קובע באופן מפורש את זכותם הבסיסית של אנשים עם מוגבלות להשתתף באופן שוויוני ופעיל בכל תחומי החיים, וכן את החובה במתן מענה הולם לצורכיהם המיוחדים באופן שיאפשר להם לחיות את חייהם בעצמאות מרבית, בפרטיות ובכבוד, תוך מיצוי מלוא יכולתם.
מהתביעה עולה כי חוק השוויון קובע כי מניעת שירות מאדם עם מוגבלות היא הפלייה פסולה ועל כן בית המשפט רשאי לפסוק לטובת אותו אדם עם מוגבלות פיצויים גם ללא הוכחת נזק. חוק איסור הפליית עיוורים המלווים בכלבי נחייה קובע, בין היתר, כי לא תוגבל זכותו של עיוור להיכנס למקום ציבורי ולהשתמש בכל מתקן המצוי בו ולא תוגבל זכותו להשתמש בתחבורה ציבורית, בשל היותו מלווה בכלב נחייה.
בית המשפט התחשב בהתנצלות
בפסיקתו, קיבל ביהמ"ש את עמדת הנציבות וקבע כי הנתבע הפר את הוראות חוק השוויון בכך שלא הסכים לתת שירות לדרשן בשל מוגבלותה ובגלל כלב הנחייה שנלווה אליה. על כן פסק בית הדין פיצוי בסך של עשרת אלפים שקלים לטובתה ודרש מהנתבע לשלם את הוצאות המשפט. בקביעת גובה הפיצוי התחשב בית המשפט בהתנצלותו של הנתבע סמוך לאחר האירוע.
נציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, אברמי טורם, אמר בעקבות המקרה כי "פסק הדין מהווה אבן דרך חשובה במאבק לשוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות בכלל ולמיגור התופעה הפסולה של הפלייתם של עיוורים המלווים בכלב נחיה בפרט. על כל נותן שירות לציבור, מוטלת אחריות לספק שירות גם לאנשים עם מוגבלות. בהחלטת בית המשפט יש כדי להעביר מסר חד וברור לנותני שירות ציבורי כי אין למנוע מאנשים עם מוגבלות קבלת שירות ציבורי, וכי אנשים עם מוגבלות זכאים להשתמש בתחבורה ציבורית, להגיע ממקום למקום בכל תנאי מזג אוויר ולהשתלב בחברה ולשמור על שגרת חיים ככל אדם".