בעל שביקש מאשתו לעזוב את עבודתה בנימוק כי "סביבת העבודה שלה שלילית" חויב שנתיים לאחר הגירושין, בהחלטה יוצאת דופן של בית הדין הרבני, לתת לרעייתו את מלוא הכתובה, שעומדת על כרבע מיליון שקל. בני הזוג, שנישאו לפני עשור וחצי, התגרשו לפני כשנתיים לאחר שהאישה, באמצעות עו"ד מורן סולן, טענה כי בעלה נהג באלימות מילולית כלפיה, נהג להשפילה ואף לבגוד בה. להוכחת הבגידה היא גילתה כי השתמש באמצעי מניעה, למרות שהיא והוא לא היו בקשר אינטימי באותה עת.
בתחילת 2015 התגרשו בני הזוג. בהסכם ביניהם נותרה שאלת הכתובה פתוחה והם החליטו לדון בה בנפרד. הדיון התקיים בחודש האחרון ולפני מספר ימים פסקו הדיינים, על פי בקשת עו"ד סולן, שהבעל ישלם את מלוא הכתובה בגובה של כרבע מיליון שקל. התקדים הזה, לטענת הבעל, קובע כי למרות שהוא טען להגנתו כי רעייתו היא שדרשה להתגרש והיא זו שיצאה לבלות בגפה, לכן אין לחייב אותו בכתובה, הופך את הקערה על פיה ויכול להוות בסיס לטענות של לא מעט מחלוקות בין בני זוג על תשלום הכתובה.
הבעל טען כי "ניסיון ההכנעה והשליטה של אשתי הובילו לגירושין". הוא הוסיף: "האישה היא שעזבה את הבית יחד עם הקטינים". ובכדי לקעקע לגמרי את דרישתה לקבל את מלוא הכתובה הדגיש כי אשתו, בעודה נשואה לו "יצאה בלבוש לא צנוע למועדוני לילה". בהחלטה כתבו הדיינים, כי לאחר עיון במסמכים שהציגה בפניהם עו"ד סולן, באת כוחה של האישה, אין בסיס לטענה כי היוזמת לגירושין היתה האישה "דווקא הבעל הוא שביקש להתגרש" כתבו.
"כמו כן, הטענה ללבוש לא צנוע מצידו אינה משכנעת". בהחלטה הם קובעים כי כאשר איש תובע את אשתו בגירושין עליו לקחת בחשבון שעליו לשאת בהתחייבות שנתן בכתובה בעת הנישואין.