חלי קאופמן, אחותו של ניסים חדאד, שזוכה אתמול על ידי בית המשפט העליון מאשמת אונס תינוק, סיפרה היום (רביעי) בראיון לגלצ על התחושות יום אחרי שחרורו מהכלא. "אני האמנתי שהוא ייצא אבל אנחנו קיבלנו סטירת לחי חזקה. השופטים עושים עבודה מצוינת אבל להעלים מהם ראיות זו בושה וחרפה. ככה לא עושים משפט צדק".
את הלילה הראשון מחוץ לבית הסוהר בילה חדאד אצל הוריו. "לא השארנו אותו לבד. אני לא יכולה לישון, אני ערה מארבע בבוקר". כעת מבהירה קאופמן כי אחיה מתכוון לשוב לשגרת חייו. "זה קשה מאוד, קשה לחזור לחיים רגילים, לאט לאט בזמן ממושך להתרגל לחיים רגילים, ללכת על המדרכה ולראות עצים זה לא מובן מאליו. הוא איש עסקים, הוא יחזור לעיסוקיו ולבת שלו שעלתה לכיתה א'. זה מה שהיה חשוב לנו - להחזיר אותו להורים ולבת שלו".
אחותו של חדאד סיפרה על המשאבים הרבים שהשקיעה המשפחה כדי להגיע לרגע המיוחל. "זה לא עניין של כסף, האמנו בחפותו מהרגע הראשון. זו עבודה כל כך קשה שצריך להביא את הראיות החדשות ולשחרר אדם ממאסר כל כך ממושך, זה דבר קשה".
המאמצים הרבים שהושקעו לצורך הוכחת חפותו של האח כללו חוות דעות של מומחים. לצד הזיכוי, מבהירה האחות כי לא לכולם ישנם האמצעים לעשות זאת. "יש אנשים חפים מפשע בכלא שלא יכולים להביא חוות דעת", הדגישה האחות.
"עברתי גיהינום"
כזכור, בית המשפט העליון זיכה אתמול את ניסים חדאד, שהורשע באונס תינוקה של בת זוגו בעת שהיה בן שנה וחצי בלבד. השופטים, ברוב של שניים מול אחד, החליטו על זיכויו של חדאד מחמת הספק.
מדובר בפרשה מורכבת שהחלה לפני ארבע וחצי שנים, שבשיאה העידה בת זוגו לשעבר של חדאד נגדו בעדות רצופה שלא נחשפה כיוון שהמשפט התנהל בדלתיים סגורות. גם הפרוטוקולים עצמם נאסרו לפרסום על ידי בית המשפט.
מאוחר יותר יצא חדאד המאושר מבית המשפט והתחבק ממושכות עם אמו הקשישה. בני משפחה אחרים מחאו כפיים במסדרונות בית המשפט וצעקו "יש צדק", "יש אלוהים", ו"כל הכבוד לשופטים". לכלי התקשורת אמר חדאד עצמו כי "עברתי גיהינום. אני יושב ארבע וחצי שנים בכלא ולא מאמין כי לא עשיתי כלום.... עכשיו אחזור לחיות חיים נורמטיביים כמו שחייתי לפני הפרשה".
על ההחלטה אמרה פרקליטתו של חדאד כי, "הבאנו ראיות חדשות, אך אני לא יכולה לשתף בהן כי הדיון התנהל בדלתיים סגורות. מדובר בעבירת מין בקטין ולכן פרטי הזיהוי חסויים. בראשי פרקים הבאנו ראיות בהקשר למניע כלשהו וראיות מזכות נוספות".
לדבריה, "סרטון האבטחה מהמקום נעלם והוא למעשה יכול היה לאשש את טענתו של חדאד, זאת הייתה אחת הטענות שלנו בנוגע למחדלי חקירה. כתמי הדם לא הגיעו כתוצאה מאותו מעשה שמייחסים לו. הבאנו גם חוות דעת פסיכיאטרית בנוגע לאישיות שלו, וניסים לחלוטין שולל כל קשר לעבירה פדופילית".
כתב האישום שזעזע את המדינה התייחס לאירוע שהתרחש ביום שבת, 18 בפברואר, 2012. חדאד ירד עם התינוק, בנה הפעוט של בת זוגו באותו הזמן, לחדר הכושר בבניין שבו התגורר בצפון תל אביב. שם, טענה הפרקליטות, נותר עמו לבדו וביצע בו את זממו בעת שאמו של התינוק הייתה בדירתו. חוות דעת של המכון לרפואה משפטית באבו כביר קבעו כי בתינוק בוצע מעשה סדום.
חדאד טען לכל אורך חקירותיו במשטרה ולאחר מכן במשפט כי הוא חף מפשע, אולם שופטי בית המשפט המחוזי בתל אביב שהרשיעו אותו, דחו את גרסתו.
השופט התרשם מעדותה של בת הזוג וכן ממגוון העדויות הנסיבתיות שקשרו את חדאד למעשה, שביניהן העובדה ששהה עם הפעוט לבד, שכתם דם מזערי של התינוק נמצא בחלק הפנימי של תחתוניו וכן מסתירות בעדותו. חדאד, שנידון ל־17 שנות מאסר, הגיש ערעור לבית המשפט העליון, שכאמור זיכה אותו אתמול בהחלטה דרמטית.