הצדדים בעניין פינוי מאחז עמונה מתנגדים לבקשת המדינה לדחות את הפינוי בשבעה חודשים, כך עולה מהתגובות שהגישו היום (ראשון) לבג"ץ. בעלי האדמות הפלסטינים טענו כי מדובר בבקשה שמניעיה פוליטיים וכי היא הוגשה רק כדי למנוע משבר קואליציוני, ואילו תושבי עמונה הודיעו כי בכל מקרה יתנגדו לפינוי. "דחיית הפינוי לכל מועד בעתיד לא תשנה עובדה זו", כתבו בתגובתם. למרות ההתנגדות, לא ברור עדיין איזו החלטה יקבלו השופטים בסוגיה הנפיצה.
בית המשפט העליון העניק למדינה שנתיים לפינוי עמונה, שאמור להיערך ב-25 בדצמבר. בבקשה לדחות את הפינוי בשבעה חודשים, שהגישה פרקליטות המדינה לבג"ץ בשבוע שעבר, נטען כי דחיית הפינוי נחוצה כדי לבדוק אפשרויות למגורים חלופיים לתושבי עמונה - הראשון באתר המכונה "עמונה צפון", והשני באתר המכונה "שבות רחל מזרח". בבקשה נטען כי על פי חוות דעת גורמי הביטחון, בפינוי שלא בהסכמה טמונות סכנות, בעלות "השלכות אפשריות על ביטחון האזור".
"היענות לבקשת המשיבים היא פגיעה חמורה, כואבת ובלתי מוצדקת במי שהם הקרבנות של פרשת עמונה: בעלי האדמות הפלסטינים, העותרים ובני קהילתם שממתינים זה שני עשורים לחזור לאדמתם", נכתב בתגובת העותרים לפינוי, שהוגשה באמצעות עורכי הדין מיכאל ספרד ושלומי זכריה מהצוות המשפטי של "יש דין".
בתגובת העותרים נטען כי האפשרויות למגורים חלופיים אינן ישימות וגם אילו היו – מימושן ייקח שנים ארוכות. "בכל השנים שחלפו הם לא הגיעו להסכמות עם תושבי המאחז וגם היום בבקשה שהגישו הם נאלצו לצרף מסמכים מהם עולה שתושבי המאחז ממשיכים לעמוד בסירובם לכל הצעה שמוצעת להם", נכתב. באשר לחוות הדעת של השב"כ בדבר חשש מאלימות שתלווה את הפינוי, נכתב בתגובה כי דחייה בשל חשש כזה מהווה "כניעה לטרור".
גם תושבי המאחז עצמם מתנגדים לפינוי. בתשובתם לבג"ץ, עליה חתומים רובם המוחלט של תושבי עמונה, אמרו התושבים לבג"ץ, כי ככל שהארכה המבוקשת מתבססת על הצורך לקדם את החלופה של "שבות רחל" - אין בה מבחינתם טעם; ככל שתתבקש ארכה לשם קידום החלופות האחרות - הרי שהתושבים יצטרפו לבקשה.
בהתייחס לשיקולים שהעלתה המדינה לגבי ההתנגדות הצפויה לפינוי, כותבים התושבים: "תהיה מחאה, ותהיה התנגדות לפינוי. דחיית הפינוי לכל מועד בעתיד לא תשנה עובדה זו. המחאה וההתנגדות ייעשו באמצעים שונים ובלבד שאינם כרוכים בהפרות של הוראות הדין".
על חוק ההסדרה שצפוי לעלות להצבעה בכנסת, אמרו התושבים בתגובתם, כי "ככל הנראה עמדת המדינה ביחס לחוק ההסדרה אינה נובעת ממניעים משפטיים כלל, אלא ממניעים של יחסי ציבור ויחסי חוץ, שיקולים שאין כל הכרח להתחשב בהם כשמנגד עומדות זכויות יסוד חוקתיות של תושבי עמונה אשר נפגעות באורח אנוש".