בצל הסערה הפוליטית בעקבות חוק ההסדרה שאושר אמש בוועידת השרים לחקיקה, שופטי בג"ץ דחו היום (שני) את בקשת המדינה לעכב את פינוי המאחז עמונה בשבעה חודשים. על פי ההחלטה, הפינוי יתקיים עד למועד שנקבע לפני שנתיים: ב-25 בדצמבר השנה. "כפי שקרה בעבר, התבקשנו 'בדקה התשעים' להאריך מועד לפינוי שנקבע בפסק דין. עינינו הרואות, כי כל פרק זמן שניתן ארוך ככל שיהיה, אינו מספיק. עלינו להיזהר פן מועדים שנקבעו בפסק-דין ייהפכו להמלצה", נכתב בהחלטה.



השופטים נימקו את קביעתם וציינו כי "בקשת המדינה - הנסמכת בעיקרה על שיקולים שכבר 'שוקללו' בפסק הדין המקורי מהווה למעשה ניסיון לשנות את האיזונים שנקבעו בו. זאת לא ניתן לקבל. עם זאת, אסור להתעלם גם מההשלכות שעלולות להיות להימנעות מביצוע פסק הדין בנסיבות כאלה. המסר הטמון בכך הוא שניתן למנוע ביצועם של פסקי דין בשל חשש של המדינה מפני איומים ואלימות, מסר שעימו אין להשלים במדינת חוק".



הפגנה נגד פינוי עמונה. צילום ארכיון: הדס פרוש



כמו כן נכתב כי ניתן מלכתחילה "פרק זמן ארוך המתחשב בצורך לאפשר לתושבים ולמדינה להיערך כראוי לפינוי". עם זאת, צוין כי "אין לקרוא לתוכו תנאי שלפיו אם לא תימצא בגדרי הזמן שנקבע חלופת מגורים קבועה למחזיקים במסגרת הקהילה, תהא זו עילה לעכב את הפינוי". השופטים הדגישו כי פרק הזמן הארוך לפינוי לא נקבע בחלל ריק והוא משקף את ניסיון העבר, "אשר לימדנו כי המדינה אינה מזדרזת לקיים פסקי דין המורים על פינוי בנייה לא חוקית באזור יהודה ושומרון ולא אחת אף אינה עומדת במועדים שנקבעו לביצועם".



המדינה ציינה אמנם כי ועדת שרים לענייני חקיקה דנה לאחרונה בהצעת חוק ההסדרה, המבקש לאפשר את הפקעתן של הקרקעות הפרטיות עליהן הוקמו יישובים באזור יהודה ושומרון, אולם, הבהירה כי היועץ המשפטי לממשלה ציין כי יש מניעה משפטית מלקדם את הצעת החוק, ומכל מקום בקשתה להארכת מועד נסמכה כאמור על טעמים אחרים. השופטים הבהירו כי הם אינם מביעים עמדה בעניין הצעת החוק שהוזכרה והכרעתם אינה מושפעת ממנה.

נתניהו: "פועלים כדי לפתור את המצוקה"


במערכת הפוליטית מיהרו להגיב להחלטה. ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר בפתח ישיבת סיעתו, שהתכנסה כחצי שעה לאחר ההודעה: "אנחנו מודעים למצוקת תושבי עמונה ופועלים בדרכים שונות לפתור הבעיה". השר לביטחון פנים גלעד ארדן פנה לשופטים ואמר: "אני מקווה שבג"ץ מסביר בנימוקיו מדוע תאריך פינוי עמונה 'קדוש', אבל בכל מקרי הפלישות בארץ הוא לא קובע מועד אחרון לפינוי הקרקע שבנו עליה. חובתו לנמק".



שר התיירות יריב לוין תקף את ההחלטה ואמר כי "שופטי בג"ץ הפנו פעם נוספת כתף קרה להתיישבות והוכיחו שהשמירה על זכויות האדם, עיקרון קדוש עבור שופטיו, אינו תקף כאשר מדובר בתושבי עמונה. אני מצפה משופטי העליון לגלות חריצות ונחרצות דומה גם בהכרעות הנוגעות לבניה הבלתי חוקית הערבית". עוד הוסיף לוין כי "היום, יותר מתמיד, מתחדדת ההבנה כי חייבים להציב את שינוי פניה של מערכת המשפט בראש סדר העדיפויות".



"פועלים לפתור את המצוקה", רה"מ בנימין נתניהו. צילום: רויטרס



ח"כ בצלאל סמוטריץ' (הבית היהודי), אמר כי מדובר בפעולה שהייתה צפויה מראש. לדבריו, "ההחלטה ממשיכה את האטימות של בג"ץ למתיישבים כאנשים ואזרחים שווי זכויות".



גם חברת הכנסת תמר זנדברג (מרצ) התייחסה להחלטה ואמרה: "ממשלת ישראל השיגה בדיוק את מה שביקשה, להעביר חוק לא חוקי ואז להסית נגד שלטון החוק במדינת ישראל. מדהים כמה הפחדנות של מי שאמורים לנהל את המדינה מפני קומץ מתנחלים גורמת להם לצפצף על החוק, להכשיר עבריינות ואז להסית נגד בית המשפט. הגיע הזמן שהממשלה תיקח אחריות, תסביר למתנחלים את החוק ותעשה מה שהיא צריכה לעשות - לפנות את עמונה".


 
מארגון "יש דין", שהגיש את הבקשה לבג"ץ בשם הפלסטינים, נמסר: שופטי בג"ץ הבהירו היטב שגם הפעם, כמו במקרים קודמים, המדינה מנסה למצוא תירוצים בדקה ה-90 כדי להתחמק מביצוע פסק דין של בג"ץ. טוב עשה בית המשפט כאשר דחה את הבקשה, שלא עמד מאחוריה דבר מלבד כניעה של הפרקליטות ללחצים פוליטיים". עוד נמסר כי: "ההחלטה כי יש לקיים את פסק הדין ולהשיב את האדמות שעליהן נבנה המאחז עמונה לבעליהן הפלסטינים מדגישה את האבסורד שבהחלטת ועדת השרים אתמול, אשר אישרה חוק שנועד להכשיר גזל ועושק".