האם נמצאה הדרך למנוע סרבנות גט? פרקליט המדינה, שי ניצן, פרסם היום (שני), בתום עובדת מטה מקיפה בחודשים האחרונים, הנחיה חדשה הקובעת כי במקרים בהם בית הדין הרבני נתן צו לכפיית גט, יש לשקול פתיחת חקירה נגד סרבן הגט והעמדתו לדין בגין הפרת הוראה חוקית.
בהודעת משרד המשפטים, נמסר כי "'סרבנות גט' מתקיימת כאשר אחד מבני הזוג מסרב לתת או לקבל את הגט, ובכך כופה על בן הזוג השני קשר נישואין בניגוד לרצונו. על פי רוב, מדובר בסרבנות מצד הבעל לתת גט לאשתו. היות אדם מסורב/ת גט ('עגונה') גורר השלכות אישיות, חברתיות ובין-אישיות קשות".
עוד נכתב, כי "המסרב לתת גט פוגע בחירויות וזכויות בסיסיות של המסורבת, ביניהן הזכות להינשא בשנית, הזכות ללדת ילדים מבלי שאלו ייחשבו כממזרים ופסולי חיתון, הזכות לקיים מערכת יחסים אינטימית ועוד, ובדרך כלל אף גורם, כתוצאה עקיפה, פגיעה כלכלית וחברתית לבת הזוג".
ניצן מונה שלוש סיבות לפעול נגד סרבני גט במישור הפלילי: תיוג הסרבן כעבריין פלילי הפוגע באינטרסים וערכים ציבוריים; מיצוי הדין עם מבצע העבירה והגשמת מטרות הענישה הפלילית כגמול והרתעה, הן בשל פגיעתו באישה והן בשל פגיעתו במערכת השלטונית שנתנה את הצו; הרתעה כללית של סרבנים פוטנציאליים וצמצום תופעת ה"עגינות".
ההנחיה החדשה קובעת, כי במקרים בהם ניתן צו על ידי בית הדין הרבני שעניינו "כפיית גט", יש לשקול פתיחה בחקירה פלילית והעמדה לדין בגין עבירה של הפרת הוראה חוקית, לפי סעיף 287 לחוק העונשין. עוד נאמר, כי במידה ואדם הורשע בעבירה של סרבנות גט, התביעה תבקש לגזור עליו מאסר בפועל לתקופה ממשית. במידה וחזר בו מסירובו, זה יהווה שיקול להקלה בעונשו, "אך עדיין, ככלל, יש לעמוד על הרשעה וענישה מוחשית".
פרקליט המדינה הבהיר, כי ההחלטה לפתוח בהליך פלילי בשל סרבנות גט תתבצע לאחר שבית הדין הרבני יכריז על "כפיית גט", בהיוועצות עם הייעוץ המשפטי של בתי הדין הרבניים.
"לא מהפכה גדולה"
מנהל בתי הדין הרבניים, הרב שמעון יעקבי, בירך על החלטת פרקליט המדינה, ואמר כי "זוהי עליה מדרגה משמעותית במאבק נגד סרבני הגט כאשר לראשונה בישראל יוטל הליך פלילי על סרבנים. מדובר בעבודה מאומצת ומשותפת של הנהלת בתי הדין הרבניים ופרקליטות המדינה לבניית מסלול נוסף למלחמה בתופעת סרבני הגט. הליך זה ייעשה רק לאחר שבית הדין הרבני יאשר כי אין בהליך הפלילי כל חשש לפסילת הגט. ידעו מעתה סרבני או כל מי שמסייע בידם שלא יהיה להם מנוח עד אשר העגונות ישוחררו".
עו"ד בתיה כהנא דרור, מנהלת ארגון "מבוי סתום", עמותה למען מסורבות גט ועגונות, אמרה כי הנחיית פרקליט המדינה מבורכת, אך לא מדובר במהפכה גדולה. לדבריה, "האפשרות לאסור סרבני גט הייתה נתונה לבית הדין הרבני עם מתן סמכות השיפוט הייחודית לדון בדיני נישואים וגירושין ובפרט משנת 1995 מאז חוקק חוק "הסנקציות", הנותן בידי בית הדין אמצעים מעולים לאכוף סרבני גט, כולל מאסר ממושך. אך למרבה הצער בתי הדין ממעטים לעשות שימוש בחוק זה. בשנים האחרונות שהו בכלא לא יותר מעשרה אסירים בשנה בגין סרבנות גט, ואילו מספר מסורבות הגט רק הולך וגדל ולהערכתנו מסתכם במאות מקרים חדשים בשנה".
עו"ד כהנא דרור הוסיפה כי "הנחיית הפרקליטות טובה ככל שתהיה, מסיתה את המוקד מבתי הדין כיעד לביקורת על שאינם עושים די בעניין סרבנות הגט והעגינות, אל עבר אמצעים בחוק, שהיו קיימים גם עד כה".
עו"ד אירית רוזנבלום, מנכ"לית ארגון 'משפחה חדשה', אמרה כי "זהו צעד לכאורה מבורך של המערכת האזרחית לפתור בעיה קשה זו, אם כי עצוב שצעד זה קורה 69 שנה מאוחר מדי. יתרה מכך, עצוב שבתי הדין מעולם לא התאמצו למצוא פתרונות הלכתיים למיגור התופעה האכזרית הזו, המפלה והמבזה כל אדם ונשים במיוחד. תופעת הנשים העגונות צריכה להיעלם מן העולם, ויפה שעה אחת קודם".