בצעד יוצא דופן, צפוי היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, להתייצב נגד המדינה בבג"ץ. המצב המשפטי המורכב הזה יצא, ככל הנראה, לפועל, לאחר שמנדלבליט כבר הביע את עמדתו נגד חוק ההסדרה, שעבר אתמול בקריאה שנייה ושלישית בכנסת, בטענה כי אינו חוקתי ומנוגד למשפט הבינלאומי. כמה ארגונים וחברי כנסת כבר הודיעו כי יעתרו לבג"ץ נגד החוק ולא ברור עדיין אם במסגרת העתירות היועץ יידרש על ידי בית המשפט להביע את עמדתו, או שיעשה זאת מיוזמתו.
כעיקרון, היועץ המשפטי לממשלה מביע את עמדתו בתיקים רבים המתנהלים בבית המשפט, כאשר הוא נדרש לכך, כאשר מטרת המהלך היא להגן על האינטרס הציבורי. במקרה כמו זה של חוק ההסדרה, כאשר המדינה תיוצג בבג"ץ, ככל הנראה, על ידי עורך דין פרטי, יתייצב היועץ נגד עורך הדין הפרטי והמדינה – בשם האינטרס הציבורי.
עמדת מנדלבליט, אותה הציג לראש הממשלה ולוועדת השרים לענייני חקיקה, היא כי הצעת החוק אינה מתיישבת עם עקרונות בסיסיים של שלטון החוק ואינה מתיישבת עם חובותיה של ישראל לפי המשפט הבינלאומי. עוד ציין היועץ כי היא סותרת את החובה המוטלת על רשויות המדינה לכבד את הכרעות הרשות השופטת, ולפיכך קיימת מניעה משפטית לאשר את הצעת החוק בנוסחה הנוכחי.
בחודש נובמבר האחרון התבטא נגד החוק, כשאמר: "בתור היועץ המשפטי לממשלה, אני מחויב לסייע לממשלה להגשים את מדיניותה. אבל לעולם הפתרונות המשפטיים הללו יהיו בגדרי החוק. אין לקבל פתרונות – גם לא בדרך של חקיקה – שאינם עומדים בדרישות הדין, במקרה הזה, המשפט החוקתי והמשפט הבינלאומי".
אם אכן תגיע עמדה זו של היועץ לפתחו של בג"ץ, מדובר יהיה, כאמור, בצעד חריג. מקרה קודם, שבו יועץ משפטי לממשלה נלחם בעמדת ממשלה, עלה לו במשרתו. יצחק זמיר, שכיהן כיועץ בין השנים 1978 ו-1986, תבע מהממשלה לאפשר לו להורות על חקירה בפרשת קו 300. לבסוף הורה באופן חד-צדדי למשטרה לפתוח בחקירה פלילית. בעקבות צעד זה, מינתה המדינה את יוסף חריש כמחליפו.