בצעד יוצא דופן ונדיר הורתה בשבוע שעבר שופטת בית המשפט העליון לשחרר נאשם ברצח למעצר בית, אף שדקר למוות את חמיו בסכין. השופטת דפנה ברק־ארז התרשמה כי מדובר באדם נורמטיבי, שמסוכנותו נמוכה, וכי “מדובר באירוע חד־פעמי". הנאשם עצמו טוען כי חמיו היה אדם אלים וכי פעל מתוך ניסיון התגוננות.
בספטמבר הגישה פרקליטות מחוז המרכז כתב אישום ברצח נגד רפי סמטוב, תושב לוד בן 29. מכתב האישום עולה כי חתנו של סמטוב, בוריס גרוסמן, התגורר עם סמטוב, עם אשתו ועם ארבעת ילדיהם. בלילה שבין 19 ל־20 באוגוסט נתגלע ריב בין סמטוב ובין חברתה של אשתו שהגיעה לדירת בני הזוג. גרוסמן, שהבחין בעימות בין השניים, התערב לטובת החברה - וכך התעורר בינו ובין חתנו עימות מילולי, אשר התפתח לתגרת ידיים.
עיו היה גרוסמן ודקרו בחזהו, בגבו ובראשו. אחר כך התקשר למד"א והזעיק עזרה לדירה. צוות הטיפול הנמרץ שהגיע למקום ניסה לבצע בגרוסמן החייאה, אך ללא הצלחה.
עיו היה גרוסמן ודקרו בחזהו, בגבו ובראשו. אחר כך התקשר למד"א והזעיק עזרה לדירה. צוות הטיפול הנמרץ שהגיע למקום ניסה לבצע בגרוסמן החייאה, אך ללא הצלחה.
סמטוב נעצר במקום, ועם הגשת כתב האישום נגדו ביקשה הפרקליטות להאריך את מעצרו עד תום ההליכים. בית המשפט המחוזי בלוד אישר את הבקשה על פי ההלכה הפסוקה שלפיה נאשם ברצח יישאר במעצר עד תום ההליכים המשפטיים נגדו. סמטוב, הטוען כי לחמיו המנוח הייתה היסטוריה של אלימות כלפי בני משפחתו וכי דקר אותו מתוך ניסיון התגוננות לאחר שהותקף על ידיו, ערער על ההחלטה לבית המשפט העליון באמצעות סנגורו, עורך הדין ישר יעקובי.
ואכן, לפני כשבוע קבעה השופטת ברק־ארז כי סמטוב ישוחרר למעצר בית, בפיקוח אלקטרוני. “קריאת תסקיר שירות המבחן מלמדת כי הוא כולל, בעיקרו, נתונים חיוביים בכל הנוגע למסוכנותו הנמוכה של העורר, ובכלל זה ההשפעה המרתיעה של ההליך הפלילי עליו, מחויבותו הגבוהה לבני משפחתו והיעדר מוחלט של מעשי אלימות קודמים", נימקה השופטת.
עוד היא ציינה: “אין מדובר במעשים שתוכננו מבעוד מועד, ומיד לאחריהם הזעיק העורר עזרה ושיתף פעולה עם גורמי המשטרה - עובדות שלהן אני מייחסת חשיבות רבה. לאור כל זאת, אני סבורה כי אכן מדובר באירוע חד־פעמי מבחינת העורר, וכי המסוכנות הנשקפת ממנו נמוכה".
בימים הקרובים צפוי בית המשפט המחוזי לדון בתנאי שחרורו של סמטוב, שישתחרר מהמעצר ויחובר לאזיק אלקטרוני. עורך הדין יעקובי הביע את סיפוקו מהחלטת בית המשפט העליון ומסר: “הנאשם נקלע בעל כורחו לסיטואציה הזויה ובלתי אפשרית, של אלימות קיצונית מצד חמיו, שבשיאה נשקפה לו ולבני משפחתו סכנה פיזית ממשית. הנאשם נאלץ להתגונן ולכן פעל כפי שפעל – ואנחנו נוכיח זאת בבית המשפט. גם אם לא תתקבל הטענה שמדובר בהגנה עצמית, הרי לכל היותר מדובר בהריגה. אני מתפלא על הפרקליטות, שלעומת מקרים חמורים הרבה יותר שבהם היא בוחרת להאשים בהריגה ולא ברצח, דווקא בתיק גבולי כזה בחרה ללכת עד הסוף".
מפרקליטות המדינה נמסר: “בהחלטת בית המשפט העליון לא נאמר דבר באשר לעצם ההחלטה להגיש כתב אישום בעבירת רצח. כל מה שנקבע הוא שהתיק נכנס לגדר אותם מקרים חריגים המאפשרים להפיג את החשש ממסוכנות נאשם במעצר בפיקוח אלקטרוני - גם כאשר הוא נאשם בעבירת רצח".