ערעור יוצא דופן הוגש היום (שלישי) לבית הדין הארצי לעבודה. שתי אחיות, בנות 90 ו-95, מבקשות מהמדינה להכיר בהן כידועות בציבור. השתיים לא נישאו מעולם, התגוררו יחד כל חייהן וניהלו משק בית משותף. למרות זאת, מסרב הביטוח הלאומי להכיר בהן כידועות בציבור. כעת הן מבקשות מבית המשפט להכריע, כי במקרה של מותה של אחת מהן – אחותה תירש אותה.
הערעור הוגש על ידי רג'ינה ועדית פישביין, בנות 95 ו-90 בהתאמה, באמצעות הקליניקה לזכויות זקנים וניצולי שואה בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת בר אילן. ממנו עולה כי האחיות גרות יחד באותה הדירה בדיור מוגן במרכז תל אביב, אליה עברו לפני 10 שנים. אך עוד קודם לכן ולמעשה כל חייהן, מאז שנולדו ועד היום, הן חולקות את אותו הבית. בנוסף, חולקות האחיות פישביין חשבון בנק, חיי חברה, נסיעות לחו"ל ועוד.
לצד זאת, וכפי שמדגישה פנייתן לבית המשפט, הן אינן מקיימות יחסי אישות. "עם זאת, מידת האהבה, התלות וההסתמכות הכלכלית והרגשית של האחיות זו על זו היא כשל זוג לכל דבר ועניין", נכתב בפנייה. "הקשר הרגשי אשר נרקם בין האחיות הוא משמעותי ביותר ואינו ניתן מבחינתן להשוואה או להמרה בזוגיות אחרת".
כעת חוששות האחיות, כי עם פטירתה של אחת מהן, תישאר השנייה, לראשונה בחייה, לבד בעולם, ללא משענת כלכלית ובגיל מבוגר ביותר. לכן פנו למוסד לביטוח לאומי וביקשו כי יכיר בהן כידועות בציבור זו של זו, לצורך קבלת גמלת שאירים. אך המוסד דחה את בקשתן וכך גם בית הדין האזורי לעבודה.
בערעור על החלטת בית הדין האזורי טוענות האחיות כי התכלית העומדת מאחורי חוק הביטוח הלאומי וגמלת השאירים היא להגן על המבוטחים מפני מחסור כלכלי העלול להיגרם עקב פטירתו של בן או בת זוגם. תכלית זו מתקיימת גם בעניינן, בהיותן בנות זוג זו של זו.
עוד טוענות האחיות, כי החלטת הביטוח הלאומי מבוססת על אפליה, מאחר שהשונות בינן לבין זוגות אחרים, הנובעת בעיקרה מאי-קיום קשר רומנטי, איננה רלוונטית לצורך קבלת הזכויות.
עוד טוענות האחיות, כי החלטת הביטוח הלאומי מבוססת על אפליה, מאחר שהשונות בינן לבין זוגות אחרים, הנובעת בעיקרה מאי-קיום קשר רומנטי, איננה רלוונטית לצורך קבלת הזכויות.
"האחיות פישביין הן דוגמה לנשים חזקות ודעתניות, אשר אינן מכפיפות את עצמן לנורמות המקובלות ולא חוששות לקרוא תגר על ההגדרות המיושנות המקובלות", אמרה עו"ד קרן צפריר מהקליניקה בבר-אילן. "יש להצר על כך שהמוסד לביטוח לאומי, אשר אמור לשאת את דגל הזכויות הסוציאליות בישראל, איננו מצליח לעמוד בקצב של שתי נשים בנות למעלה מ- 90, ובוחר להתחפר מאחורי עמדות מסורתיות של 'משפחה', אשר אינן מתאימות לצרכי המבוטחים ולרוח הזמן".