ח"כ אראל מרגלית הגיב היום (חמישי) על החלטת בג"ץ לדחות את העתירה הקוראת לחקור את ראש הממשלה, בנימין נתניהו בפרשת הצוללות: "מי שהיה צריך להבין את הרמז הבין אותו. לרשויות אכיפת החוק לא תהיה ברירה - תהיה חקירה נגד ראש הממשלה בפרשת הצוללות והספינות, כי רק הוא יכול היה לבטל המכרז ורק הוא יכול היה להעביר סמכויות העסקה ממשרד הביטחון למשרד רה"מ. המאבק הציבורי יימשך עד שנביא לכך שביטחון ושחיתות לא ילכו יחד".
את הדברים אמר ח"כ מרגלית לאחר שבג"ץ החליט לדחות את העתירה שהגיש חבר הכנסת יחדד עם הפעיל החברתי אלדד יניב והתנועה לאיכות השלטון. השופט רובינשטיין נימק בהחלטה כי "בחקירת פרשת הצוללות ייחקר לפי הצורך כל נושא רלוונטי שיעלה בה, וכמובן איננו מביעים על כך כל דעה לגוף הדברים; אך ברי כי גם אם נמסר שאין חשדות כלפי פלוני בשלב מסוים, אם יעלו כאלה – ייחקרו, ושוב נטעים כי אין בכך שמץ הבעת דעה".
השופט רובינשטיין התייחס לעומדים מאחורי העתירות והוסיף כי "אנו ערים לכך שחלק מן העתירות באות מכיוונם של אישים פוליטיים שבאופוזיציה לראש הממשלה. הדבר אינו בלתי מותר על פי המקובל, אך כמובן הדברים נמדדים באותם קני מידה שבהן נבחנות עתירות ציבוריות אחרות, ובזהירות המתבקשת. ועוד, אנו סבורים כי אין לתת יד לדה-לגיטימציה של מערך האכיפה, שהוא מקצועי ובעל היסטוריה רבת-שנים של פעילות נטולת פניות. הוא אינו חסין מביקורת, כמו איש מאתנו, אך לא מצאנו כי נוהגים כאן איפה ואיפה".
עו"ד יובל יועז ועו"ד דורון ברקת, שייצגו את העותרים מסרו בתגובה לפסק הדין: "בית המשפט בחר בשלב זה לתת אמון בפעולתן של רשויות אכיפת החוק, וההחלטות המתקבלות בהן בנושא החקירות שבהן מעורב או נחשד ראש הממשלה. ואולם, אף שהעתירות שהגשנו נדחו - בית המשפט ער לעובדה שהחלטות בדבר חקירות שונות התקבלו נוכח העובדה שהוגשו עתירות לבג"ץ והתבקשו תשובות להן. בית המשפט מאותת ליועץ המשפטי למסור לציבור מידע מלא ומפורט על החקירות והחשדות נגד ראש הממשלה - במועד הראשון שבו הדבר אפשרי. בית המשפט גם מסמן גבול עתידי גם למעורבות האישית של היועמ"ש מנדלבליט בטיפול בתיקים אלה, אם יתברר שבין הנושאים הנחקרים יש גם נושאים שבהם הייתה לו נגיעה אישית. ולבסוף בית המשפט מכיר בלגיטימיות של הגשת עתירות ציבוריות בידי אישים ופעילים פוליטיים".
מבדיקה לחקירה
כזכור, לפני כשבוע וחצי הודיע פרקליט המדינה, שי ניצן, על דעת היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, להורות על מעבר מבדיקה לחקירה בפרשה. זאת לאחר שבמשטרה עלה חשד סביר נגד חלק מהמעורבים בפרשה לביצוע עבירות מתחום השחיתות הציבורית. בצעד חריג ציין ניצן בהודעתו כי "על פי ממצאי הבדיקה עד כה, ראש הממשלה איננו בין החשודים בפרשה".
ההודעה הצטרפה לבדיקות שהפכו לחקירות גם בפרשות 1000 ו-2000, שם עדיין מוגדר נתניהו כחשוד. הצעד הזה ייתר את החלקים בעתירות שהוגשו לבג"ץ וקראו להפוך את הבדיקות לחקירות. אך העותרים ביקשו מבית המשפט להורות ליועץ לפרט גם את הודעתו מה-2 בינואר, לפיה נתניהו נחקר באזהרה כחשוד בפרשות אלה, אך בעניינים אחרים ששמו נקשר בהם, אין עילה לחקירה.
מנגד, טענה המדינה, באמצעות הפרקליטות, כי העתירות הן חלק מהקמפיין התקשורתי שמנהלים העותרים במטרה להפעיל לחץ על רשויות אכיפת החוק לקבל החלטות. עוד נטען בתגובת המדינה לעתירה כי מאז הוגשו העתירות, חלו התפתחויות אשר שינו את המצב העובדתי, ובפרט המעבר משלב הבדיקה לפתיחה בחקירות פליליות בשלוש הפרשות, וכי החקירה טרם הסתיימה.