אברהם קשת הורשע לפני כשלושה שבועות בניסיון לרצח חברו בדקירות סכין – כך הותר היום (רביעי) לפרסום. בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה את קו ההגנה של קשת, לפיו הוא סובל ממה שמכונה "פיצול אישיות" וכי דמות בשם "גדי" ביצעה את המעשה, וקבע כי דקר את חברו כיוון ש"ביקש לחזות מקרוב כיצד נראה אדם בשעת יציאת נשמה". קשת הורשע גם בעבירה של חבלה חמורה.
את הקורבן שלו הכיר קשת במשך למעלה מעשור. ב-12 באוקטובר 2014 הגיע קשת לדירת חברו בתל אביב במפתיע וללא כל הודעה מוקדמת. השניים הקשיבו למוזיקה, עישנו חשיש ושוחחו על פילוסופיה. בשלב מסוים נעמד קשת מאחורי החבר והחל לשסף את גרונו. השניים נאבקו וקשת המשיך לדקור את החבר בכל חלקי גופו, עד שעובר אורח שמע את זעקותיו, נכנס לדירה ומשך אותו החוצה.
בתחילה טען קשת כי אדם שלישי שהיה בדירה ביצע את המעשה, אך בהמשך העיד כי "כנראה שהיד שלי ביצעה משהו שאני לא הייתי אחראי עליו". באמצעות סנגוריתו טען הנאשם כי הוא סובל מהפרעת זהות דיסוציאטיבית (DIDׂ). בעדותו סיפר על ילדות קשה וכי היה קורבן לתקיפה מינית בגיל 13. לדבריו, לפני הצבא החל לשמוע קולות ולסבול מחרדות. עוד הודה כי נמשך "משיכה מיסטית" לסמלים נאציים.
בעדותו תיאר קשת את הופעתו של "גדי" בדירה בערב האירוע: " כעבור רבע שעה בערך הגיע לשם בחור נוסף המכונה גדי. הוא התיישב לידי על הספה, קודם שמענו מוזיקה, הוא התיישב לידי על הספה, הוא היה נראה לי ידידותי בהתחלה, בפירוש היה לו ריח חזק של ספירט, זה אלכוהול, הוא לא היה נראה לי שיכור או מסומם, ככל הידוע לי. הוא התיישב לידי והתחיל לפתח איזו שהיא שיחה. סיפרתי לו איזו שהיא בדיחונת קטנה והוא הגיב בקור, בזלזול, ב... נתן לי רושם שהוא לא מחבב אותי". בהמשך תיאר עימות פיזי שהיה לו עם "גדי" בדירה.
מנגד טענה התביעה כי קשת עסק באופן אובססיבי בדרכי המתה, נהג לצפות בסרטי "סנאף" המתעדים רצח וביקש לראות מקרוב סיום חיים. קרובים אליו העידו גם כן על אישיותו האלימה. בין היתר, העיד אחד מחבריו כי בחדרו נמצא חבל תלייה, כי איים לקלף לאדם אחר את עור הפנים וכי "דיבר בלהט ובתשוקה על האסתטיקה של הרצח". השופטים שמעו את עדויותיהם של מומחים מטעם התביעה וההגנה וקבעו כי "לא עלה בידי הנאשם להקים ספק סביר בדבר קיומה של הפרעה מסוג DID". הם הרשיעו אותו, פה אחד, בעבירות שבהן הואשם.