בוועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת נערך היום (ראשון) "דו־קרב" בין שרת המשפטים איילת שקד לבין נשיאת בית המשפט העליון מרים נאור בנושא שיטת הסניוריטי, שלפיה הקריטריון המכריע לבחירה בנשיא בית המשפט העליון הוא הוותק. השרה שקד, שמבקשת לבטל את השיטה הקיימת, תגיע לדיון מתוגברת בשני שרי משפטים לשעבר, פרופ' דניאל פרידמן ויוסי ביילין, ומנגד, הנשיאה נאור תגובה על ידי נשיא בית המשפט העליון לשעבר, אהרון ברק, ושר המשפטים לשעבר, דן מרידור.
יצוין כי מדובר בהופעה נדירה ביותר של נשיא בית המשפט העליון בכנסת. ההופעה האחרונה נרשמה במהלך כהונתו של הנשיא לשעבר ברק שהגיע לדיון לכנסת כדי להביע התנגדות לכך שהח"כים לא יגדילו את מספר שופטי בית המשפט העליון ליותר מ־15. נאור אמורה לפרוש מתפקידה כנשיאת בית המשפט העליון בחודש אוקטובר הקרוב, והדיון בכנסת עומד בצל מינויה הצפוי של השופטת אסתר חיות למחליפתה.

הדיון בוועדה. צילום: מרק ישראל סלם

"אני מקווה שחברי הוועדה יתמכו בבחירתה של אסתר חיות", פתחה נשיאת בית המשפט העליון היוצאת, השופטת מרים נאור. "לטעמי היה צורך לקיים את הדיון לאחר בחירתה של השופטת חיות. הדיון היום הוא דיון עקרוני. כל המשנה ידו על התחתונה". לדבריה, העצמאות השיפוטית היא ייסוד חשוב והכרחי בדמוקרטיה הישראלית. "שיטת הסניוריטי לא חלה רק על בחירת נשיא בית המשפט העליון, אלא נוכחת בכל חלקי מערכת המשפט - אפילו בזכות לבחור חדרים", הסבירה, "השיטה הפכה ברבות השנים למנהג שאין סוטה ממנו".היא הוסיפה: "אם זה לא שבור - מה יש לתקן?"

השרה שקד השיבה לנשיאה ואמרה: "נכון שמקום המדינה היתה מסורת שהשופט הותיק ביותר הוא זה שנבחר לתפקיד יושב הראש, אבל אי אפשר להתעלם מהחוק. אני כיושבת ראש הוועדה חייבת להגיד שאני מרגישה שכבלו את ידי. הפקיעו את סמכות הבחירה מהוועדה, גם מעצם העובדה ששופטי העליון מחליטים על פי הוותק מי ימלא את התפקיד". היא הוסיפה כי במקור היא הגיעה מהמגזר הפרטי "ושם לא יעלה על הדעת שהוותיק ביותר יעמוד בראש המערכת". לדבריה, אף אחד לא חושב שהאלוף הוותיק ביותר בצבא צריך להיות רמטכ"ל".

היא התייחסה לבחירה בשופטת חיות. "הדיון הוא עקרוני, ציבורי, לא לגופו של אדם", אמרה שקד, "מדובר במועמדת היחידה שעומדת בפני הוועדה ואני מאמינה שהיא תיבחר". שרת המשפטים הוסיפה: "אני סמוכה ובטוחה ששופטי העליון ישרים כמו סרגל. אנשים מקצועיים שפוסקים על הבסיס המשפטי וגם השקפת עולם וערכים. אני לא חושבת שיש שופט שיטה את פסק דינו כדי להתחנף לפוליטיקאים שבוחרים בהם". היא ענתה לטענה כי בחירה פוליטית של שופטים עלולה להיות בעייתית. "זאת לא צריכה להיות סיבה להמשיך לשמר את השיטה הזאת ולהפקיע את סמכות הוועדה לבחירת שופטים".

נשיא ביהמ"ש העליון בדימוס: "עלינו לשמור על מערכת המשפט ועל העליון בפרט"

נשיא בית המשפט העליון בדימוס, אהרון ברק הביע את עמדתו, התומכת בעמדת הנשיאה נאור ושיטת הסניוריטי ואמר כי "אין לסטות מהנחייה מנהלית אלא מטעם מיוחד. הנשיא הוא ראש המערכת השיפוטית. אחד התפקידים העיקריים שלו הוא הבטחת העצמאות של הרשות השוטפת. הנשיא מהווה חיץ בין השופט לבין הפוליטיקאים". לדבריו, כלל הוותק איפשר לכל נשיא לממש היבט זה של תפקידו. הוותק מביא עמו ניסיון, רגישות והבטחה שהתפקיד לא ניתן לו כי הוא נושא חן ושהוא לא מזדהה עם הרשויות שהביאו לבחירתו. פוליטיזציה של בחירת התפקיד תפגע בו". הוא סיכם את דבריו: "עלינו לשמור על מערכת המשפט בכלל ועל בית המשפט העליון בפרט, כי אם לא נשמור עליהם - הם לא ישמרו עלינו".

פרופ' מרדכי קרמניצר סגן נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה אמר בדיון כי "בשיטה הישראלית הרשות המחוקקת נשלטת על ידי הרשות המבצעת ולכן יש משמעות מיוחדת לבית המשפט העליון ולעצמאותו. אם תהיה תחרות בין השופטים זה ישפיע גם אם לא במודע". לדבריו, ניסויים חברתיים הוכיחו שזה הטבע האנושי ולכם חייבים למנוע מצב שבו השופטים נמצאים בניגודי עניינים. "תארו לעצמכם שופט שפניו הולבנו בקמפיין שכזה - האם לציבור יהיה אמון בו?  הסיבה שחשוב שתהיה הצבעה בוועדה היא למקרים חריגים שעלולים לקרות", טען, "יש ניגוד עניינים בין תפקיד הפוליטיקאים לבין הרשות השופטת במיוחד כשאין חוקה ובמתח הזה נשאלת השאלה למה שהפוליטיקאים לא ינסו למנות מישהו מטעמים לא ענייניים לראש הרשות שמאזנת אותם ומתחרה בהם. לכן, חייבים לשמור על המסורת שקיימת בישראל".

חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ' אמר בדיון: "אני מניח שכדרכי אומר דברים שבקונצנזוס, אם בארזים נפלה שלהבת מה יאמרו אזובי הקיר. אם יש רשות שהיינו מצפים שתפעל לפי החוק ולא בסטנדרט כפול זו הרשות המשפטית". לדבריו, זה שומט את השטיח תחת הלגיטמציה שלה לדרוש מאחרים לנהוג לפי החוק. בניגוד לנאמר שהכל טוב, אני מזהה לא מעט סדקים במערכת. "דובר על מעמדו של בית המשפט מעבר להיום, אף אחד לא דיבר על מעמדו כאן ואמון הציבור שמתרסק דרמטית בשני העשורים האחרונים. לא ניתן להשוות בין בית המשפט שלאחר עידן ברק לזה שלפני", טען, "בעיני, התנהלותו של בית המשפט כלפי שתי אחיותיו לרשויות השלטון לא ראויה. המערכת תמיד הייתה מורכבת בין הרשויות אך אני רואה התנשאות וזלזול, לא בא לביטוי רק בפסיקות אלא בהתייחסות וברטוריקה".


דיון בוועדה. צילום: מרק ישראל סלם

על רקע העימות בין השתיים בסוגיה זו, הדיון היום צפוי להיות מתוח למדי. במכתב ששלחה לאחרונה נשיאת העליון לשקד, היא איימה במרומז כי תגיש עתירה לבג"ץ נגד שרת המשפטים אם היא תעכב את כינוס הוועדה לבחירת שופטים, שאמורה להכריז על בחירתה של אסתר חיות לנשיאת העליון: "על השרה להשתמש בסמכותה לקבוע סדר יום רק בנימוק אמיתי וענייני", הדגישה נאור במכתבה. "נדמה שהסיבה היחידה לדחות את ישיבת הוועדה היא שלא הצלחנו להגיע להסכמות בעניין זהות שני שופטי בית המשפט העליון שייבחרו במקום השופטים דנציגר ושהם", הוסיפה נאור.
בתגובה למכתב התקיף, שיגרה שקד מכתב משלה. ''מכתבך", כתבה בין היתר, "מבקש לבחור את נשיא בית המשפט העליון הבא למעלה מ־100 ימים בטרם פרישתך, ולפיכך - ללא כל נחיצות בעת הזאת, וזאת בטרם התקיים דיון מהותי בנושא. הוועדה לבחירת שופטים תתכנס במועד שתואם על דעת כל חברי הוועדה לבחירת שופטים - ביום 18.7.2017". עוד פירטה שקד במכתבה את סדר היום של הישיבה: ''דיון עקרוני־ציבורי בשאלת אופן בחירת נשיא לבית המשפט העליון ומנגנון הסניוריטי". לדבריה, ''רק לאחר הדיון העקרוני ייקבע מועד לישיבת הוועדה שבה נבחר את נשיא בית המשפט העליון ואת משנהו".