בית המשפט לענייני משפחה קבע בהחלטה תקדימית כי צו הורות שניתן לזוג נשים לסביות, שאחת מהן היא האם הביולוגית, יוחל באופן רטרואקטיבי מיום לידת התינוקת.
בכך קיבל בית המשפט את תביעת זוג הנשים, אשר יוצגו על ידי עוה"ד שירלי בן שטרית ואחינעם סגל־אורבך. "יש כאן החלטה חשובה ותקדימית. גם המדינה כבר הודיעה מאז ההחלטה על הסכמתה לרישום רקטואקטיבי של צו הורות מיום לידת הקטין", ציינה עו"ד בן שטרית, שהובילה את המאבק המשפטי המורכב.
"המבקשות הנן בנות זוג, המתגוררות תחת קורת גג אחת ומנהלות משק בית משותף. הן פנו בהחלטה משותפת לבנק הזרע והמבקשת 1 הרתה מתרומת זרע", ציין בית המשפט בהחלטתו.
בית המשפט ציין עוד כי כבר בספטמבר 2016 הגישו המבקשות בקשה למתן צו הורות שיכיר בבת הזוג של האם הביולוגית כאם נוספת לקטינה בכל מסמך רשמי במרשם האוכלוסין וכן בתעודת הלידה של הקטינה.
המדינה לא התנגדה למתן צו ההורות, אך הודיעה על התנגדותה למתן צו הורות פסיקתי רטרואקטיבי, שתחולתו מיום לידת הקטינה.
המדינה טענה כי הואיל וצו הורות פסיקתי הנו יציר פסיקה אשר הושאל מחוק הפונדקאות הישראלי, הרחבת תחולתו בזמן היא עניין למחוקק ולא לפסיקת בית המשפט.
"המחלוקת בין הצדדים אינה נוגעת לשאלה אם התקיימו התנאים למתן צו הורות פסיקתי מתוקף קשר הזוגיות, אלא המחלוקת נסובה סביב מועד תחילתו של צו ההורות", ציין בית המשפט, "המבקשות קיימו מערכת יחסית זוגית משנת 2014, חתמו על הסכם חיים משותפים, ערכו טקס חתונה אלטרנטיבי והיו שותפות בהליך בבנק הזרע, בהליך כניסתה להריון של המבקשת 1 (האם הביולוגית) וכן בלידתה של הקטינה".
בית המשפט קבע, כי דווקא קביעה ברורה והסדרת ההורות מבחינה משפטית, תוך צמצום פער הזמנים בין יום הלידה לבין מועד ההכרה בהורות ויצירת רצף של זכויות וחבויות כלפי הקטין עולה בקנה אחד עם טובת הקטין והורה שצו ההורות יחול מיום לידת הקטינה.