"בפרשת ייעוץ המס בבנק לאומי וקבלת ההחלטה אם לפתוח בחקירה פלילית נגד ראשי הבנק לשעבר, הבאתי בחשבון את השלכות מהלך שכזה על יציבות המערכת הבנקאית". כך מסביר בהתבטאות ראשונה בנושא היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, עו"ד יהודה וינשטיין.
בשיחה עם "מעריב־השבוע", מסביר וינשטיין כי כבר לאחר סיום ההליך האזרחי של הפרשה, "אני הוריתי על הקמת ועדה, שאמורה הייתה להחליט אם לטפל בסוגיה גם במישור הפלילי. הנחיתי את חברי הוועדה לשקול את כל ההיבטים והאינטרסים השונים של חקירה כזאת, ובראשם את ההשלכות שיהיו על יציבות הבנקים. ביקשתי מהחברים לשמוע דעות בעד ונגד, ולהתייעץ קודם לקבלת ההחלטה, עם נגידת בנק ישראל, המשטרה וגורמי האכיפה האחרים, ורק לאחר מכן להחליט".
עוד הסביר היועמ"ש לשעבר כי "בסופו דבר, לאחר שפרשתי, לא עקבתי אחר המלצות הוועדה. אם אכן הוחלט על פתיחה בחקירה פלילית זה לא היה בתקופתי, אלא בתקופתו של עו"ד מנדלבליט (היועץ המשפטי שהחליפו בתפקיד - י"ש)". יוזכר כי החקירה מתמקדת בשלב זה בבנק לאומי, שהודה במעשים הפליליים שיוחסו לו. למרות זאת, האמריקאים החליטו שלא לפתוח בהליך פלילי נגד הבנק, בין השאר, לאחר שלאומי נאות לשלם פיצוי עתק של 1.5 מיליארד שקל לרשויות הפדרליות במדינת ניו יורק ולרשות הפיקוח על הבנקים.
אמש מסרה עו"ד עדן קליין, הדוברת של מנדלבליט, כי "הרינו לאשר כי היועץ המשפטי לממשלה החליט לפתוח בחקירה פלילית על סמך המלצת הפרקליטות. מטבע הדברים לא נוכל בשלב זה להתייחס מעבר לכך לפרסומים או לפרטים כלשהם בנוגע למהלכי החקירה". עוד נמסר כי "הפרשה החלה כאשר נודע כי בנק לאומי שילם לרשויות בארה"ב סך של כ־400 מיליון דולר במסגרת הסדר שפורסם, שלפיו הבנק הודה שסייע ללקוחותיו להעלים מסים מרשויות ארה"ב. בשעתו החליט היועץ המשפטי לממשלה דאז על הקמת צוות משולב, המורכב מגורמי אכיפה וייעוץ, לצורך בדיקת הנושא וביצוע מהלכים מתבקשים, לרבות במישורים האזרחיים והמנהליים. הנושא הובא בפני היועץ המשפטי לממשלה במספר התייעצויות שהתקיימו מעת לעת בעניין זה, בהתאם להתפתחויות, וכאמור לפני מספר חודשים החליט היועץ המשפטי לממשלה לאמץ את המלצת הפרקליטות ולהורות על חקירה".
יצוין כי בין האנשים שעלולים לשלם כעת את מחיר פתיחת חקירה פלילית, נמצאים מנכ"לית הבנק לשעבר, גליה מאור, איתן רף, יו"ר הדירקטריון לשעבר, וצבי איצקוביץ', מנהל החטיבה הבינלאומית לשעבר.
עוד יצוין כי בנק הפועלים אינו נמצא, בשלב זה לפחות, בתמונת החקירה. הנהלת הבנק לא הודתה בדבר עד כה למרות שהודאה בעבירות הנה תנאי להסדר טיעון כלשהוא. הבנק הפריש עד כה במאזניו סכום של 188.5 מיליון דולר להסכם אפשרי עתידי בסוגיה, כאשר את המגעים עם האמריקאים מרכז יו"ר הדירקטוריון, עודד ערן. על אף שהמגעים נמצאים בשלב מתקדם מאוד, הבנק ככל הנראה אינו מתכוון להודות בשום עבירה פלילית, גם אם משמעות הדבר היא פתיחה בהליכים משפטיים.
בנושא נוסף, המפקחת על הבנקים, חדווה בר, תפרסם בתקופה הקרובה את מסקנותיה בפרשה ההטרדה המינית, לכאורה, בבנק הפועלים, שנחשפה לפני כשנה. יצוין כי בחודש ינואר השנה, עוד בטרם הודיעה המשטרה על ההחלטה שלא להעמיד לדין את מנכ"ל הבנק לשעבר, ציון קינן, הודיעו בפיקוח כי "על מנת שלא לפגוע בתהליך המתנהל על ידי משטרת ישראל בהיבטים שבתחום סמכותה, תושלם הבדיקה רק לאחר סיום ההליך המשטרתי". בבנק ישראל נבדקת התנהלותו של בנק הפועלים בסוגיית המשטר התאגידי, ומדוע לא דווח בזמן אמת על הפרשה בכלל, ועל הסכם הפרישה שנחתם עם המתלוננת על ההטרדה המינית בפרט.
כזכור, בעקבות פרשה זו, אולץ יו"ר הבנק לשעבר יאיר סרוסי להתפטר. כעת, ייתכן כי ההמלצות שיימסרו יכללו שינויים בדרכי העבודה של הדירקטוריון. מי שכיהנה בתפקיד יו"ר ועדת הביקורת עם פרוץ הפרשה הייתה ד"ר דפנה שוורץ. אמש לא התקבלה תגובת בנק הפועלים לדברים.
בהכנת הכתבה סייעו אלון חכמון ומור שמעוני