האתרוג והלולב: השותף הוותיק שהפיל את אסי אבוטבול

באחד הימים המהבילים של חודש יולי הביאו חוקרי יאחב"ל את אסי אבוטבול לחקירה במסגרת הפרשה החדשה שבה ייחסו לו את רצח עו"ד יורם חכם. אבוטבול פגש בחדר החקירות חבר ותיק, אסיר עולם שהיה איתו באותם תאים ואגפים לסירוגין במשך כמה שנים, איש סוד ושותף למו"מ שהם ניהלו יחדיו מול המשטרה על פענוח פשעים חמורים והחזרת גופה אחת לפחות תמורת קיצור תקופת מאסריהם.

החברות הסתיימה רק כמה חודשים קודם לכן, כשאבוטבול הגיש עתירה בעניין מסוים לבית משפט, ואז פנה בחשאי לשופטת מיכל ברנט וביקש להוציא את אסיר העולם מהתא המשותף, כי חשד שהבחור החל לשתף פעולה עם המשטרה. לכן, כאשר החוקרים הציגו אותו בפניו כמי שעומד לומר לו כמה מילים, אסי החסיר פעימה. אחרי כמה מילות נימוסין, עבר החבר לשעבר לפסים רשמיים והטיח באסי שהוא סיפר לו כי אחיו פרנסואה הוא הרוצח של חכם. לאבוטבול היה נדמה שהוא מבין לאן הרוח נושבת והוא נרגע, הרי זה בדיוק מה שתכננו שניהם למכור למשטרה - פענוח רצח יורם חכם תמורת קיצור המאסר שלו וקציבת מאסר העולם של השותף.

ראשי צוות החקירה, סנ"צ גיל בן שושן ורפ"ק ארז אליהו, פעלו כצמד שחמטאים כשהציבו לעצמם שתי אופציות לתשובה אפשרית של היריב הערמומי והפטפטן הבלתי נלאה. האחת, שהוא יאמין כי שותפו לתא המשיך לבד בתוכנית שרקמו שניהם - להפיל את התיק על פרנסואה - ויזרום איתו. השנייה, שהוא יכחיש ויאמר כי לא היו דברים מעולם, ואז הוא ייצא שקרן, מאחר שברשותם הקלטה שבה מסביר אבוטבול לאסיר העולם איך בדיוק הוא ימכור למשטרה את פענוח רצח חכם המנוח על חשבון אחיו המנוח.

אסי העדיף לשקר, והחוקרים רשמו 0:1 לטובתם. זמן מה לאחר מכן הם רשמו 0:2 כאשר חשפו בפני אבוטבול כי אסיר העולם הניצב מולו, שותפו וחברו הטוב, האיש שגמל אותו משימוש בכדורים פסיכיאטריים, הבחור שהגן עליו מאנשיו הנוקמים של יצחק אברג'ל ומנוקשות הסוהרים שמאסו בטרחנות הנרקיסיסטית והקנטרנית של הנסיך מנתניה - הופעל בתאו כמדובב, שהקליט אותו מתוודה על סדרה של פשעים חמורים ושלושה מעשי רצח לפחות, לרבות חלקו האישי ברצח חכם. את התגובה של אבוטבול ראו כל צופי הטלוויזיה בישראל למחרת, חיוור מחוסר אור שמש אחרי עשר שנים בבידודים, אך ציני וזחוח, הוא צולם בבית המשפט אומר: "המדינה בפשיטת רגל, כולל העבריינים".

הכשל הרגשי של אסי

אסי אבוטבול מתמודד כעת עם כתב אישום מפלצתי הכולל שלושה מעשי רצח - של שני העבריינים משה הדס וארתור רוזן, ושל סנגור פלילי אחד, יורם חכם כאמור. במשך מאה ימי מעצר היה נדמה כי תאטרון ההקלטות שמיסדו מאחורי הסורגים תחבולני יאחב"ל והמדובב החלקלק במשך 18 חודשים, מהם רק 25 ימי הקלטות נטו, לא יניב כתב אישום. אבוטבול ג'וניור התוודה אומנם על אין ספור פשעים אבל הקפיד לגלות טפח ולהסתיר טפחיים, מה שהקשה על החוקרים למצוא חיזוקים לדיבובים.

הוא התוודה על רצח יורם חכם, אבל הפיל את התיק על אחיו פרנסואה המנוח; התוודה על רצח משה הדס, אך תעתע בנוגע למקום הגופה, שלא נמצאה עד היום; רק הווידוי על רצח ארתור רוזן מנתניה, שהיה מקורב לארגון אבוטבול בימי הזוהר שלו על רקע מעורבותו בסצינת הסחר בנשים ממזרח אירופה, הוריד את המסך. כל פרטי הרצח הזה היו חסויים וידועים למעט מאוד אנשים. רוזן הוגדר רשמית כמי שנהרג בתאונת דרכים באוטוסטרדה, אף על פי שאחרי מותו ב־23 בנובמבר 1999 נפתח תיק רצח שנחקר מאז בחשאי על ידי משטרת חיפה, שכן בגופת ההרוג נמצאו שלושה כדורים, אחד מהם בעורפו.

מלבד הווידוי הנרגש של אבוטבול בפני המדובב על הרצח המיותר של בחור טוב, כולל הזלת דמעות והדלקת נר לזכרו בתוספת פרטים מוכמנים כמו מיקום זירת הרצח והכדור בעורף, אבוטבול נתפס משקר גם בחקירה הזאת. כאשר טען שלא הכיר את המנוח, החוקרים עימתו אותו עם פלט שיחות ובו שלוש שיחות שביצע עם המנוח בשעות האחרונות לחייו, וחשפו בפניו את עדות אמו, שסיפרה כי אסי ביקר אצלה במהלך השבעה ונשבע שהיה בחו"ל ביום הרצח.

לא רק שהחוקרים הוכיחו שהוא היה בארץ באותו יום, הם גם הטיחו בפניו את המניע המצמרר לרצח כפי שהוא סיפר למדובב: סירובו של ארתור לחסל את העבריין הנתנייתי אלון גלעדי, שיחד עם משה הדס התעמר בשני יורשי העצר, האחים פרנסואה ואסי אבוטבול. הסירוב של רוזן לבצע את ה"עבודה" נתפס אצל אסי הצעיר ככישלון אישי להוציא לפועל משימה שנטל על עצמו, כדי להוכיח את יכולותיו לראשי משפחת הפשע שלו.

החוקרים הציגו בפני אסי את התיאוריה על כך שהכישלון שלו לחסל את גלעדי אילץ את אביו פליקס להוציא באותו היום ממש את שני הרוצחים השכירים שחיסלו את גלעדי הסורר בלוס אנג'לס - חנן נתן ובן כהן מרמת עמידר, שיצאו מהארץ ב־23 נובמבר 1999 וביצעו את ה"עבודה" כעבור שישה ימים בדיוק, ב־29 בנובמבר.

למדובב שסחט מאבוטבול את הסיפור נתנו החוקרים את הכינוי "האתרוג", שמלמד על הצורך שלהם לשמור עליו, לא מפני ארגון פשע אבוטבול, שאינו קיים יותר, אלא מפני נושיו ואויביו הרבים. פרקליטות מחוז תל אביב כבר כשלה פעם עם עד מדינה שכונה "האתרוג", זאור חנקשייב, עד המדינה בתיק הבר־נוער, שקיבל את הכינוי מהתקשורת עקב בקשת משטרת תל אביב לשמור עליו בשלבים הראשונים של החקירה. העיתונות אכן גוננה על האתרוג של המשטרה, אבל הסוף של חנקשייב המניפולטור ידוע.

האם עתיד דומה צפוי לאתרוג החדש של המשטרה, שהוא מניפולטור גדול ממנו עשרות מונים? נראה שבמקרה הזה המשטרה והפרקליטות דורכות על קרקע יציבה.

מגדת העתידות

מי שעוד נראה מודאג מהעתיד הוא האתרוג עצמו. לאחרונה, ממקום מושבו החדש, הוא נהנה מתפנוקים שמשטרת ישראל מרעיפה על עדים היקרים ללבה, הוא צלצל למגדת עתידות שמעורה בברנז'ה הפלילית בעירם הדרומית המשותפת, וביקש שתקבל אותו לפתיחה בקלפים או לקריאה בקפה.

מגדת העתידות חששה, וביקשה להימנע מכך תחילה, עקב מה שהיא כינתה סיפורים מגעילים עליו בכל העיר. האתרוג, שהיה על הקו בשיחת ועידה כאשר מגדת העתידות הביעה את חששותיה באוזנו של איש הקשר שתיווך ביניהם, הצטרף לשיחה ושאל לשלומה. הגברת זכרה מיד שהאתרוג הוא בן מזל עקרב, והוא מיהר לאשר זאת, אבל הוסיף שהוא גם עקרב אמיתי.

היא שאלה מה תאריך הלידה שלו, הנחוץ לה לבניית מפת העתיד שלו, והוא בחשדנות טיפוסית שאל מדוע זה חשוב לה, ומיהר להוסיף שיודעי דבר לחשו לו כי היא מתעניינת בו לאחרונה, ולכן הוא מנצל את ההזדמנות גם כדי לדעת מי מתעניין בו בסביבה שלה. על הדרך הוא גם מסר לה בחביבות את תאריך הלידה, 4 בנובמבר 1966.

מגדת העתידות מיהרה להסביר לו: 4 ו־11, זה אומר שיש לך הגנה, והאתרוג בלהיטות ביקש לבוא אליה הביתה כדי להמשיך, לא בטלפון, ושוב עבר לנושא שמעניין אותו יותר, השמועות על כך שמגדת העתידות נסערת מהחדשות על אודותיו. הוא ביקש לתקן אותה, שהוא לא יצא סוכן סמוי כמו שאומרים, והיא הקפידה להביא דברים בשם אומרם, זאת אומרת - לא היא אומרת שהוא יצא עד מדינה, אלא כל העיר.

עכשיו האתרוג מכר לה סחורה מקולקלת שהוא מוכר כבר למעלה מחודשיים לכל מיני כתבים, חלקם בכירים עם מיקרופון ומסך. לפי האתרוג, אבוטבול רצה לסבך אותו בעוד מאסר עולם, ולו אין שום כוונה לתלות על הקיר תעודה של גבר וללכת למאסר עולם נוסף. הוא גם הבטיח שהגרסה הזאת שלו אוטוטו תפורסם באופן רשמי. בחלקלקות של סוכן מכירות הוא חזר להתעניין בשלומה ומיד חזר שוב לנושא שלשמו התקשר, ועקץ בציניות מרירה את כל הרכלנים שחושבים שהוא עוד בבית סוהר.

מגדת העתידות, סוג של רכילאית בעבר, השיבה לו מיד שהיא יודעת שהוא כבר לא בבית סוהר, ושבני משפחתו מבקרים אותו באיזה בית מלון אי־שם, עם בריכת שחייה וחדר אוכל ובר נחמד. האתרוג אישר זאת, ומגדת העתידות המשיכה בסיפור הווי מהעיר הדרומית, על איזה בחור שכולם אומרים שיש לו פוטנציאל לצאת סוכן סמוי, ויום אחד כאשר הוא עבר בשכונה אנשים צעקו לו: "הלו, אתה כבר לא צריך לדאוג, אפילו האתרוג יצא עד מדינה".

האתרוג, נשנק משהו, הבטיח לבוא לבקר בקרוב ולהיכנס אליה כדי לראות מה צופה העתיד, אני זה אני, הוא אמר לה, הכותרות לא משנות שום דבר. והיא השיבה עם טונה של חוכמת חיים, ברור, הכי חשוב זה איך אתה מרגיש עם עצמך.

הפלונטר של האתרוג

האתרוג, עבריין בכיר בעל עקרונות, המציא לעצמו תיאוריה צדקנית להחלטה שלו לחצות את הקווים ולעבוד עם יאחב"ל, כדי לסייע להם לסגור חשבון נוסף עם אחד היעדים השנואים על המשטרה, אסי אבוטבול, בתיק הדגל של משרד המשפטים והמדינה כולה - רצח הסנגור הפלילי יורם חכם.

בתחילת הפרשה פנו אלי גורמים מטעמו וסיפרו כי למעשה, כבר בשנת 2011, כאשר שניהם היו חברים טובים שישבו בתא אחד, אבוטבול ניהל מו"מ על הסגרת גופת משה הדס תמורת קיצור מאסרו וקציבת המאסר של האתרוג. פעם אחת הם אמרו שאבוטבול עשה זאת מאחורי גבו של האתרוג וללא ידיעתו, מה שמופרך בחומר הראיות, שכן האתרוג תושאל ונחקר במשטרה כמה פעמים על חלקו בהצעות של אבוטבול, והן נדחו על הסף.

בפעם השנייה אמרו מקורביו שהוא היה מודע למו"מ, אבל אבוטבול הטעה אותו בכל הקשור למועד הרצח. לגרסתו, אבוטבול הטעה אותו כאשר סיפר לו שהרצח היה בשנת 2002 ולא ב־2000, השנה שבה ברח מהכלא, ורק אחרי שנתיים הוחזר אחרי שנעצר באירופה. מכאן, טוען האתרוג, אבוטבול הפך אותו לחשוד פוטנציאלי בפשע, והוכחה לכך הוא מצא במכתב שתפסה המשטרה במסגרת פרשה 512. במכתב אבוטבול תוהה מדוע רק הוא חשוד ברצח הדס על בסיס המו"מ שניהל בעבר, ומדוע לא מאשימים גם את האתרוג שהיה שותף לאותו מו"מ והיה בחוץ במועד הרצח.

את הפלונטר הזה כבר לא יהיה צורך לפתור: אבוטבול בדרך למאסר עולם כפול או משולש, והאתרוג איבד את מעמדו הרם בעולם התחתון. עם היוודע הדבר, החלה שריפה בשדה קוצים בקרב כמה אסירים, חלקם אסירי עולם ועבריינים בכירים ביותר, שהיו מקורבים מאוד לאתרוג ואף השקיעו באמצעותו מאות אלפי שקלים כל אחד. הכסף נועד להשקעה מניבה אבל ירד לטמיון מאז שהוא "ירד למחתרת" במסגרת ההפעלה של יאחב"ל, בשיתוף פעולה של מודיעין שב"ס כמובן ובפיקוח הפרקליטים המלווים בתיק, עורכי הדין ניסים מירום ואיילה אורן.

גורם מהימן מסר לי שהאתרוג גייס יותר מ־100 אלף דולר מאסיר עולם בשם משה בן איבגי, הנער שהורשע ברצח נהג המונית דרק רוט ומאז התבגר בכלא. לפי אותו גורם, האתרוג גייס סכומים דומים מאסיר עולם בשם מישל ג'אנו, ומראש ארגון הפשע האילתי אילן בן שטרית, המרצה 19 שנות מאסר וממתין להכרעת דין בפרשה 512. הגיוס הכי מעניין עומד על 300 אלף שקל, ואותו הוא הוציא מאיש עסקים, חבר קרוב לשעבר של פליקס אבוטבול, זכיין של שב"ס בפרויקט גדול - את הכסף הוא לא ראה חזרה.

מה הייתה מטרת הכסף, הגורמים הרלוונטיים בכלא מסרבים לומר. במודיעין שב"ס מתגאים בכך שהם יודעים הכל, מן הסתם הם מודעים גם ל"שריפה" האחרונה של האתרוג, מחולל צרות מקצועי שהיתל בשב"ס אין ספור פעמים. אם היה אינטרס מערכתי, היו מביאים מידע מודיעיני כזה לוועדות השחרורים ולבתי המשפט, כדי למנוע חופשות ולעכב קיצורי מאסרים, אלא שעכשיו כולם ממלאים פיהם מים, גם בפרקליטות. "המידע המתואר אינו מוכר לנו, נפגעי העוקץ לכאורה מוזמנים לסור למשטרה ולשטוח תלונתם", נמסר בתגובת הפרקליטות.

השופט אברהם טל

על הפרק נותרה סוגיה באתיקה של המוסר, האם נכון לשחרר עבריין חלק לשון, רוצח מורשע וסוחר סמים מועד רק כדי להפליל רוצח אחר, ויותר מכך, האם נכון לשלח רוצח כזה בחשאי למדינה אחרת בעולם? הרוצח האחרון שמדינת ישראל שחררה מהכלא בתמורה להסכם דומה הוא שמעון ביטון, שהגיע בחשאי לתאילנד והתעלק על השוטר לשעבר אלי כהן, סחט ממנו את כספו ורצח אותו באכזריות.

מה שמזכיר לי כי לצורך כתבה ב"מעריב" על ביטון פניתי לנשיא בית המשפט המחוזי מרכז אברהם טל, וביקשתי להתיר את פרסום שמו ותמונתו. השופט טל סירב בתוקף. השתגעתם? הוא תהה. אז לידיעת השופט טל, ולקראת בקשות צפויות לחשוף את שמו ותמונתו של האתרוג, לטובת אזרחי כל העולם שהוא הולך לחיות בקרבם בעשר השנים הקרובות לפחות - אילו כהן השוטר המנוח היה יודע מי זה שמעון ביטון, הוא לא היה מתעסק איתו והיה נותר בחיים.