ה"צ, בן 65, אבא לארבעה ילדים וסב לנכדים, החל את עדותו היום בבית המשפט המחוזי בתל אביב, נגד בכירי העולם התחתון בישראל, במשפט 512 המפורסם. עדותו חושפת כרוניקה של התדרדרות לפשע והסתבכות עם "האנשים הלא נכונים", בראשם יצחק אברג'יל הכריזמתי. "נולדתי בתל אביב", העיד ה' מאחורי זכוכית משוריינת. "בצבא שירתי בגולני. הייתי במלחמת ההתשה, במרדפים, בתעלה. לאחר מכן התחלתי לעבודה בזגגות. בעל העסק רצה למכור אותו וקניתי אותו יחד עם אבא שלי. הפכנו את העסק למשפחתי ובעקבות סכסוך יצאתי ממנו".



העד המשיך: "חיפשתי עבודות ופנה אלי חבר והציע שאכנס איתו לעשות לבנות מועדון. פנה אלינו בחור עם עסק למתקני לונה פארק ורכשנו את העסק הזה. המקום עבד בחיפה. גילינו שאחד השותפים רימה אותנו ונתנו לו מכות. הוא הלך למשטרה ונפתח לנו תיק"."שלום לך ה'!" צעק לעברו משה מלול, אחד מהנאשמים, שנכנס בשלב זה לאולם, שמלבד זאת נותר שקט, למרות הקהל הרב - 18 נאשמים, סוללת עורכי דין וקרובי משפחה.



"מכרתי את חלקי במועדון ונכנסתי כשותף בחוף ים בצפון. התחלנו לעבוד חזק. בחוף הכיר העבריין וסייע לו בעסקה להבאת סמים מטורקיה. "אחרי שנעשתה העסקה חבר מרמת הגולן הציע לי לבנות עמו כפר נופש. כשהייתי ביציקה של הבריכה - באו ועצרו אותי". ה"צ נעצר בגין עסקת הסמים שבה תווך.



מוטי חסון. צילום: מוטי קמחי, פלאש 90
מוטי חסון. צילום: מוטי קמחי, פלאש 90



"הכחשתי את המעורבות שלי. בדיעבד, אם הייתי מודה, הייתי מקבל הרבה פחות". הוא נידון ל-11 שנות מאסר. בתקופת המאסר הכיר את העבריינים שעמם יסתבך במעשים פליליים בהמשך - בהם אחד, יצחק אברג'יל. "תיקנתי לו את הברז וכך הכרנו. כולם מכירים אותו". שש וחצי שנים ריצה את עונשו עד לשחרור.



בעת השיקום מהכלא, קיבל הצעה לעבוד בחקלאות בדרום. הוא ושותפיו החלו לגדל אבטיחים ולהצליח, עד שנתקל שוב ביצחק אברג'יל. "הזכרתי לו שהכרנו בבית הסוהר. עד שהוא נזכר. אחרי חודש שוב ראיתי אותו. התחלנו לשוחח והחלפנו טלפונים. הצעתי לו שיבוא לשתות קפה כשהוא באזור. הוא היה כמו כוכב. כולם רצו להיות בקרבתו. רציתי להתקרב אליו".



כעבור זמן מה אברג'יל מימש את ההזמנה. "הוא הגיע לבית שלי בצפון תל אביב והתלהב מהמתחם. עצי תות, גויאבות, לימונים. מסביב לבית הייתה חומה גבוהה ומצלמות מסביב". הבית הפך במהרה למקום מפגש עבור חבורת העבריינים. "נכנסנו לכל מיני שיחות והגענו לזאב רוזנשטיין. הוא לא השאיר קללה שלא קילל אותו. הבנתי שיש ביניהם סכסוכים ופחדתי שיגלה שהייתי שותף שלו בעבר וסיפרתי לו.



"הם המשיכו לבוא. סיפרתי לו על עצמי, מה עשיתי בצבא. הוא שאל אם אני יודע להכין מטענים". בשלב הזה נשמע רחש בקהל, משמע הגיעה העדות לשיא דרמטי. "או!", פסקה התובעת. הכנת המטענים תהפוך בהמשך למשלח היד העיקרי של העד המקשיש. "אחרי שיצחק נסע לחו"ל המשכנו בקשר טלפוני. אחרי זמן מה פנה אלי אחד מאנשי הארגון ושאל אם אוכל להכין לו מטען למכונית. אמרתי לו איזה ציוד להביא לי".



אבי רוחן מובא למעצר. צילום: יוסי זליגר, פלאש 90
אבי רוחן מובא למעצר. צילום: יוסי זליגר, פלאש 90



ה"צ סיפר על הכנת המטען ששימש בניסיון החיסול של רוזנשטיין בגני התערוכה. כשסיים לבנות, הצמיד יחד עם חבריו את המטען לרכב התופת. "לא פחדת שזה יתפוצץ?" שאלה התובעת. "עשיתי מפסק ביטחון", השיב. "אחרי יום-יומיים למדתי בתקשורת על הפיצוץ. פורסם שניסו לפוצץ את זאב רוזנשטיין. אם הייתי שם את כל לבנות החבלה היה קורה לו משהו. ככה הוא רק נשרט. או שמי שלחץ על הכפתור לא לחץ בזמן.



במוקד המשפט קיומו לכאורה של ארגון פשיעה בינלאומי, שפעל בישראל ובמדינות שונות בעולם, בתבנית מאורגנת, היררכית ושיטתית, החל משנת 2002


ועד לשנת 2006. כתב האישום מתבסס בעיקר על עדי המדינה ונטען בו כי בראש הארגון עמד יצחק אברג'יל וכי הארגון הורכב מקבוצות עברייניות שונות, אשר ביצעו פעילות עצמאית, לצד פעילות לקידום הארגון ומטרותיו. הארגון הפעיל מערך לוגיסטי בינלאומי, לייבוא וייצוא כמויות עצומות של סמים מסוג קוקאין ו-MDMA.



מלבד אברג'יל נאשמים גם אחיו, מאיר אברג'יל, אבי רוחן, מוטי חסין ו-14 נוספים. האישומים החמורים ביותר נוגעים לשני ניסיונות החיסול. על פי כתב האישום, בשנת 2002 הכריז הארגון על סכסוך עם העבריין זאב רוזנשטיין, בני משפחת אוחנה וכן פליקס ואסי אבוטבול, על רקע מאבקי כוח ושליטה וחשדו של אברג'יל, כי המשפחות היריבות אחראיות לרצח אחיו, יעקב אברג'יל.



מכתב האישום עולה כי הסכסוך הפך עקוב מדם, כאשר חברי הארגון ניסו לרצוח את רוזנשטיין. ב-11 בנובמבר 2003 החריד פיצוץ עז את צומת הרחובות אלנבי ויהודה הלוי בתל אביב, סמוך לרוזנשטיין. באירוע נרצחו נפתלי מגד, רחמים צרויה ומשה מזרחי ונפצעו 51 אנשים. חמישה חודשים קודם לכן התפוצצה מכונית תופת סמוך למשרדו של רוזנשטיין בכיכר "פלומר" (גני התערוכה הישנים), שפצעה אותו ואת מאבטחיו.



הדיונים מתקיימים באולם מיוחד שנבנה בקומת המרתף של בית המשפט המחוזי בתל אביב, שקירותיו זכוכית משוריינת, מלא עד אפס מקום ב-18 הנאשמים, שישובים גם הם מאחורי זכוכית, בסוללת עורכי דינם, בבני משפחותיהם ובסקרנים.