הגשתם תביעה וניפחתם את ההוצאות? זה עלול לעלות לכם ביוקר

י' החל את עבודתו במפעל לפני כשלוש שנים וכשבעה חודשים לאחר מכן הוא זעם על כך שלא קיבל הפרשי שכר, עזב את עבודתו באמצע יום העבודה ולאחר מכן הוציא חופשת מחלה. הדבר לא הניח את דעתם של האחראים עליו והוא פוטר מעבודתו עקב 'חוסר מוטיבציה ורצון לעבוד בחברה'. הוא הגיש תביעה לבית הדין שם טען כי הוחתם על חוזה לא חוקי, עבד במשך 12 שעות בשתי משמרות, בוקר ולילה ואולץ לעבוד בסופי שבוע ללא תשלום נוסף. י', כאמור עבד 11 חודשים בלבד במקום ובכל זאת הפריז בתביעתו ודרש פיצוי על סך 125 אלף שקל, תוך שהוא מכניס לתביעה מרכיבים שונים אשר ניפחו את התביעה. 
 

חברת אריזת הפלסטיק בה הועסק י', "פלסטו ווק", ,באמצעות עורך דינה עמית גרוס, שותף בפירמת עורכי הדין דורון- טיקוצקי- קנטור- גוטמן ועמית גרוס, הצליחה להוכיח במהלך המשפט כי טענותיו של י' אינן נכונות והפריכה אחת לאחת את דבריו. התביעה נדחתה במלואה על ידי השופט תומר סילורה, נציגת ציבור המעסיקים אהובה גנור ונציג ציבור העובדים יעקב גרינברג. אלה החליטו לנקוט בצעד יוצא דופן וחייבו את העובד, שכזכור עבד שבעה חודשים בלבד, בהחזר הוצאות על סך לא פחות מ-10,000 שקל. הסיבה, לדבריהם, ניפוח התביעה שלא לצורך.

כך נכתב בפסק הדין יוצא הדופן: "סכום ההוצאות נפסק בשים לב לכך שמדובר בתביעה (שלמרבה הצער ניתן לראות אותה 'כמנופחת') והגיש 'תביעת ענק על סך 125 אלף שקל (כאשר מתוך הסכום הנזכר, כ-100 אלף שקל הינם רכיבים לא ממוניים לשיקול בית הדין) על עוגמת נפש, פיצוי בגין אי עריכת שימוע, תלושי שכר ופיצוי חד פעמי בגין אי הפרשות לפנסיה. אנו סבורים כי פסיקת הוצאות משמעותיות היא המתחייבת על מנת לשרש את התופעה הבלתי רצויה של הגשת תביעות 'מנופחות' לבית הדין". 
 

עו"ד עמית גרוס מסר בתגובה: "סוף כל סוף הבין בית הדין לעבודה שהוא מוצף בתביעות סרק אשר מוגשות פעם אחר פעם לבית הדין תוך ניצול ציני של העובדים ושל עמותות שונות שמרגישות בבית הדין לעבודה כמו בביתם. הגיע זמן שבית הדין לעבודה יפסוק הוצאות לדוגמא וידחה לאלתר תביעה של עובד שמנסה להתעשר על גב החברה".