אחיו של אורון ירדן ז"ל מחוץ לבית המשפט - צילום: אבשלום ששוני
, שרצח את הילד אורון ירדן לפני 37 שנים, נפסק כי בניגוד להחלטת הוועדה, הרוצח לא ישוחרר מהכלא. השופט בתיק, אברהם טל מסר את החלטת בית המשפט ללא נימוקים נוספים. הדיון נערך בעקבות עתירת הפרקליטות לבית המשפט המחוזי מרכז נגד החלטת ועדת השחרורים, אשר הורתה על שחרורו על-תנאי של גור. בעתירה התבקש בית המשפט לקבוע כי גור לא ישוחרר שחרור מוקדם ממאסרו.
"חשים הקלה עצומה"
אחיו של אורון ז"ל אמר מחוץ לבית המשפט: "הסיפור הזה שאנחנו סוחבים 37 שנה ימשיך איתנו עד יום מותנו. חשנו הקלה עצומה. אני מתעב את הרוצח. הוא ריסק את החיים שלנו ושל דור שלם של ילדים במדינת ישראל שלא ישנו חודשים. עד יום מותו הוא יישאר אדם רע שלא ישתנה. אני יודע בדיוק מי הוא. אני רוצה להגיד תודה לח"כ איילת ורבין נחמיאס, לעורכי הדין שלנו, תודה ענקית לעם ישראל, ארץ ישראל היפה תמכה בנו מכל הכיוונים. 22 אלף איש חתמו על העצומה, פניות, תמיכה, הצעת עזרה. אני מודה לכל האנשים במדינת ישראל שתמכו בנו".
"יש לנו גל של רגשות להתמודד איתן. יש לנו אמא בבית שאנחנו בדרך אליה. אני יודע שתפקיד התקשורת לא פשוט. חשוב לי להגיד תודה רבה לתקשורת. מדובר על ילד בן 8 תמים שנרצח על לא עוול בכפו. אדם שהסתובב שעות עם גופה באוטו, שרימה את כולם, שהרס את החיים שלי ושל בהי משפחתי.
אני חושב עליך אורון. אסור לתת לאדם הזה לצאת לפני 2025", הוסיף.
סנגורו של גור: "תמה על מה שאמר בית המשפט נגד שחרור מי שמרצה 30 שנה"
סנגורו של גור אמר לאחר הפסיקה כי בכוונתו להגיש ערעור על ההחלטה לא לשחררו. הסנגור ביקש מבית המשפט לתת החלטה כי גור יוכל לפנות לוועדת השחרורים פעם נוספת מוקדם יותר ממה שמתיר החוק, דבר אליו התנגדה הפרקליטות. בית המשפט קבע עוד, כי הרוצח גור יחזור לאגף רגיל בכלא ולא ימשיך לשהות באגף המיועד לאסירים המשתחררים.
"אני מאד תמה על מה שאמר בית המשפט נגד שחרור מי שמרצה 30 שנה, "אמר עו"ד אלון שמייצג את גור, "המשמעות לגביו הרת אסון. הוא נמצא שבע שנים באגף השיקום והמשמעות היא שהוא יוצא מהאגף. מדובר באסון".
צבי גור נידון בשנת 1980 למאסר עולם בגין עבירת הרצח בה הורשע. כמו כן, הוא נידון לעונשים נלווים שהסתכמו ב-34 שנות מאסר, בגין הרשעתו בעבירות נוספות ובהן שתי עבירות חטיפה ועבירת סחיטה באיומים. עונשים אלה הוטלו בחופף לעונש מאסר העולם שהוטל עליו. בשנת 1999 נקצב עונשו ל-45 שנים, כך שהוא צפוי לסיים את מאסרו בחודש יוני 2025, היינו נותרו לו עוד כמעט שמונה שנות מאסר. מועד תקופת שני שליש מאסרו של האסיר חלף כבר בינואר 2010.
בעתירת המדינה נטען כי ועדת השחרורים לא נתנה משקל ראוי לחומרת העבירה ולנסיבות האכזריות יוצאות הדופן בהן בוצעה. לדעת המדינה, קביעת הוועדה, לפיה "למעשה כל תיק של עבירת רצח כשלעצמו הינו תיק בעל חומרה ונסיבות מיוחדות" שגויה משפטית, ומהווה פגם היורד לשורשו של עניין שיש בו כדי להביא לבטלות ההחלטה.
המדינה סבורה כי הרצח האכזרי של ילד בן שמונה עומד במבחן "רעידת אמות הסיפים הציבוריות" גם בחלוף השנים. בעתירה נכתב כי מדובר ב"תמונה של מעשה חטיפה אכזרי, קר לב ומתוכנן היטב, עם ניסיון קודם, כשהחטיפה הייתה מיועדת מתחילתה למטרות סחיטה מהורי הילד. פעל בקור רוח, בשיטתיות ובתעוזה להשגת מטרתו, ומשכך "לא יכולה להיות מחלוקת שמדובר ברצח חריג ויוצא דופן בחומרתו, בכל היבט".
עוד היתה סבורה המדינה, כי הוועדה לא נתנה משקל ראוי לעובדה כי האסיר לא לקח אחריות מלאה על מעשיו, והתעלמה מהקביעה בחוות הדעת הפסיכודיאגנוסטית לפיה הוא "אינו רואה בעבירה חטיפה ורצח, מתאר את השתלשלות העניינים בעיקר בתכנון התנהגות לקוי, אי שקילה של השלכות ואינו מייחס לעצמו כוונת זדון ביחס לרצח".
רועי ירדן, אחיו של אורון, אמר לאחר עתירת הפרקליטות למניעת שחרור הרוצח בשם האם פנינה והאחות ליאורה: "אנחנו מאוד מתרגשים, מודים מקרב לב לפרקליטות שהגישה את העתירה, לכל כאלה שחתמו על העצומה נגד השחרור המוקדם והתגייסו למאמץ ולחברת הכנסת איילת נחמיאס ורבין שגם היא נרתמה. צריך לחכות בסבלנות לדיון מחר בבית המשפט. עברו עלינו ימים לא קלים".